תוצאות חיפוש עבור כלורמבוציל

אנא צרי קשר מחר בבוקר עם אחד המכונים הטרטולוגים

מכיוון שהזריקה הייתה לפני שבועיים ומכיוון שכל החשיפה היתה קצרה ועקיפה ביותר לא סביר שנחשפת לאיזושהי כמות רלבנטית של וינקריסטין. לא נראה שיש סיבה לדאגה בברכה עידו

ללימפומה יש סוגים שונים והטיפול נקבע בהתאם לסוג. במקרים רבים תאי הלימפומה נמצאים בטחול והוא גדל. בנדמוסטין היא כימותרפיה המשממשת לטיפול בלימפומה. כמו כל כימותרפיה יש לבנדמובטין תופעות לוואי שונות בטווח הקצר והארוך. במקרים רבים תופעות הלוואי נסבלות, ובמטופלים מסויימים ניתן לתת מינון קטן יותר כדי להפחית תופעות לוואי.

צר לי על הכלבה מאחלת לה בריאות לנושא החשיפה- פני למרפאה טרטולוגית העוסקת בחשיפה לחומרים בהריון. יש מרפאה כזו באיכילוב, דר חגית קליגר. מרפאות נשים. בהצלחה

למיטב הבנתי לא מסכן אותך. אבל ממליצה לשאול במרכז לייעוץ טרטולוגי.

לא ציינת בפנייתך טיפולים אשר אמורים לפלוט קרינה. אין בידי מידע על מידת ואופי ההפרשה בכלבים. התכשיר לוקראן מכיל את המרכיב הפעיל Chlorambucil, שהינו ציטוטוקסי. בבני אדם קיימת הפרשה מעטה יחסית ( פחות מ1%) של התרופה ושל המטבוליט הפעיל שלה בשתן. רב המנה מופרשת בשתן כמטבוליטים לא פעילים (כלומר ללא פעילות ציטוטוקסית). תרופות ביולוגיות הן מולקולות ענק בהשוואה לגודל המולקולה של תרופה כימית והן עוברות פירוק לפני הפרשה. במידה והינך מעוניינת בפרטים על תרופה ביולוגית מסויימת, צייני את שמה. כאמור המידע הינו על הפרשה בבני אדם, לגבי הפרשה בכלבים (שיכולה להיות שונה), כדאי להיוועץ בוטרינר.

מדוע לא שאלתם את הרופא שהציע ? או מה הוא מצפה שהלאוקרן יעשה ? איזה סוג של לימפומה יש לו ? איזה שלב היא ? היכן ? מה ביטוייה אצלו ? בקשי הגדרות מדוייקות. אין כדורים ללא תופעות לואי... לאוקרן אינו יוצא מן הכלל, למרות שהוא בד"כ לא גורם לתופעות לואי כמו של כימותרפיה הניתנת בטיפולים נגד לימפומה. מידע מפורט ראי כאן: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/druginfo/meds/a682899.html

זו לא שאלה לפורום..... לא מטפלים באנשים דרך פורום. באופן כללי - המספר כשלעצמו לא מכריח טיפול. יש קריטריונים מקובלים מתי להתחיל טיפול. אחד מהם הוא קצב התרבות הלימפוציטים, אבל המספר כשלעצמו לא מכריח טיפול. קריטריונים אחרים הם רמת ההמוגלובין, מספר הטרומבוציטים ועוד. גם MF וגם CLL ? האם לא מדובר במחלה אחת ? איזה תאים נמצאו אצלך בדם ? מה מאפייני התאים ? לאוקרן היא תרופה "קלה" מבחינת תופעות לואי. החמורה שבהן היא דיכוי עודף של מח העצם. מאידך, היא לא מביאה להפוגות ב- CLL אלא רק לייצוב המחלה, בד"כ. בודאי שיש עוד תרופות, חלקן עשויות להיות יותר יעילות מלאוקרן. השימוש בהן תלוי במצב החולה, בגילו, באופי מחלתו ועוד, אבל ברור שלא ניתן לדון בטיפול לחולה ספציפי דרך פורום. אני סבור שכדאי שתגשי לרופא/ה שלך ותעלי שם את כל השאלות. כל מה שעולה בדעתך לשאול. זו זכותך לקבל הסבר וזו חובת הרופא להסביר עד שהכל יהיה נהיר.

ההתויה לטיפול איננה נוירולוגית אלא אונקולוגית ולכן כדאי לפנות לפורום המתאים..

זו אכן לימפומה בדרגת ממאירות נמוכה וככזו - בשלב זה של הידע הרפואי - לא ניתן בד"כ לרפאה. בד"כ, גם אם משיגים תגובה בעזרת הטיפול הרי שהלימפומה נוטה לחזור בד"כ. הדרך היחידה שיכולה אולי לרפא היא שילוב של טיפולים תרופתיים ואח"כ השתלת מח עצם (שאפשרית בגיל צעיר זה), אבל זה תהליך שאינו קל ומלווה בסיכון לא מבוטל. ראשית, צריך להשלים את הבירור ולראות היכן בדיוק היא נמצאת בגוף ובמערכת העיכול. שנית, צריך לבחון אם אכן יש צורך בטיפול מייד או שיש לעקוב ולהחליט על הטיפול בהתאם להתפתחות המחלה. אף אחת משיטות הטיפול שהזכרת (הראשונה בודאי כוללת כדורי לאוקרן) אינה מביאה בד"כ לריפוי ושתי השיטות די "קלות" מבחינת תופעות הלואי והסיכון. איני יכול כמובן להמליץ על טיפול זה או אחר במסגרת פורום, אבל יש יותר סיכוי ליעילות הטיפול בשילוב של COP ומבטרה מאשר לאוקרן ומבטרה. בעולם נעשים מחקרים קליניים הבודקים שיטות טיפול שונות במחלה זו, אך עדיין אין פריצת דרך משמעותית. http://www.cancerbacup.org.uk/Cancertype/Lymphomanon-Hodgkins/TypesofNHL/MALT#2050 http://www.lymphomainfo.net/nhl/types/malt.html

איתמר שלום, לא ציינת בפנייתך האם מדובר בלימפוציטיק לאוקמיה אקוטית או כרונית שהינו פרט חשוב מאד. CLL - לאוקמיה לימפוציטית כרונית, הינה הלאוקמיה השכיחה ביותר בקרב כלבים, לפעמים מאובחנת במקרה ללא סימנים קלינים. הטיפול הכימוטרפי המקובל מתבסס על תרופה בשם כלורמבוציל ופרדניזון על פי פרוטוקולים שונים. עם טיפול נכון (הרבה אמונה וקצת מזל )רב הכלבים יכולים להגיע לשיבה טובה. ALL המחלה האקוטית הינה מחלה אגרסיבית, הפרוגנוזה אינה טובה כלל, ללא טיפול אורח החיים נע בין 1-3 חודשים מיום האבחנה, הטיפול אגרסיבי ולא כל הכלבים מגיבים בין 20-40% מהכלבים מגיבים לטיפול אך זיהומים או דימומים במהלך התקופה מחמירים את המצב וגורמים לכישלום הטיפול.

אולי כן ואולי לא. בודאי שאיני יכול לדעת זאת. בודאי היא מקבלת עוד תרופות שאולי יותר סביר שיגרמו לכך. פנו בהקדם לרופא המטפל. לא יקרה כלום אם היא תמתין עם נטילת תרופה זו עד שתדברו עם הרופא.

דעתי היא שזה לא יהיה רציני ולא אתי לחוות דעה באינטרנט לגבי חולה שאיני מכיר. באופן כללי: א. גודל בלוטות אינו בהכרח סיבה לטפל. ב. גם ספירה של 30000 אינה בהכרח סיבה לטפל. ג. MAB-CAMPATH היא אופציה טיפולית שמתאימה לחולים מסויימים, אבל זה עדיין מחקרי, כך שעדיף שהדבר צריך להתבצע המסגרת מחקר קליני מסודר. ד. אולי יש עוד אופציות טיפוליות שמתאימת לאביך, אבל כאמור, אי אפשר לעשות זאת וירטואלית. מעט עדכונים בנושא CLL http://clinicalcareoptions.com/onco/treatment/ashsatellite2004 האתר מצריך רישום (חינם).

א. איני יכול לדעת במה מדובר. הנתונים שרשמת דלים מכדי שאוכל להשיב. ב. זה "נשמע" כ- CLL, סוג של לאוקמיה כרונית. ג. אין צורך לחלק את המנה היומית ל- 3 פעמים ואפשר לקחת את כל המנה בבת אחת בבוקר חצי שעה לפני האוכל. אוכל עלול להקטין את הספיגה של התרופה בכ- 10-20%. ד. יש לשמור את התרופה במקרר (לא במקפיא).

טיפול זה אינו מרפא את המחלה ואם מפסיקים את הטיפול הכל יתלקח שוב, במוקדם או במאוחר. ראה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/81/xPG/249/xFT/158037/xFP/158042 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/81/xFT/86312/xFP/86325 תופעות לואי http://www.cancerhelp.org.uk/help/default.asp?page=4103

כיון ש- CLL אינה מחלה שנרפאים ממנה, ההחלטה לגבי הצורך בטיפול נגזרת מביטוי המחלה ומקצב התקדמותה. הטיפול בלאוקרן אינו גורם חולשה. יכול להיות שהחולשה קשורה ל- CLL. למשל, מה רמת ההמוגלובין ? כמובן שיכולות להיות סיבות אחרות לחולשה שלא קשורות ל- CLL. כיון שלאוקרן אינו מרפא את המחלה, אם הכל "רגוע" ומאוזן, אפשר בודאי לשקול הפסקת טיפול או הקטנת מינון, אבל יש לקחת בחשבון התלקחות שאולי לא תגיב לאותו טיפול בשנית. בנוסף, כיון שאת צעירה וכיון שה- CLL שלך כבר הראה התקדמות, כדאי לשאול את רופאייך לגבי אופציות טיפוליות אחרות, כולל אופציה של השתלה (שהיא בעצם היחידה שאולי יכולה להביא לריפוי). גם אם הדבר לא רלבנטי כרגע, זה עשוי להיות רלבנטי בשלבים יותר מתקדמים ואולי כדאי לבדוק את בני המשפחה למציאת תורם עתידי מתאים או לחפש תורם זר מתאים.

לאוקרן, chlorambucil, היא תרופה שיעילה נגד סוגים מסויימים של לימפומה, ביניהם SLL או CLL ולימפומות בדרגת ממאירות נמוכה. תופעות הלואי העיקריות של התרופה, כמו כל תרופה ציטוטוקסית, היא דיכוי מח העצם הנורמלי ולכן יש לעקוב אחרי הספירות ולראות שאין ירידה לא רצויה במספר הנויטרופילים או הטרומבוציטים. במצב זה של SLL עם אנמיה המוליטית כדאי לשקול מתן סטרואידים יחד עם הלאוקרן. תרופה אלטרנטיבית, למקרה שהלאוקרן לא יועיל: ציקלופוספמיד (ציטוקסן), שגם יכול להינתן בכדורים. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=81&i=86325&t=86312

alkeran איננה לאוקרן ואינה תחליף הולם לתרופה זו, אפילו אם היתה משפיעה בכיוון הרצוי. הנזק העלול להגרם ממנה הוא בעיקרו כמו של הלאוקרן, פגיעה בשורות תאי הדם התקינים, אבל במינון הנכון ובהשגחה הרפואית הנלווית קרוב לודאי שלא היה נגרם נזק ממשי. בכל מקרה זו טעות שאסור שתקרה וכדאי לדווח על כך לאחראים עליה.

בודאי מתכננים לתת לה תרופה שנקראת לאוקרן (כלוראמבוציל) וזו אכן תרופה "קלה" והטיפול נוח. אפשר שהיא תקבל את הטיפול במנה יומית קטנה או במנות חודשיות יותר גדולות. צריך לשים לב שלא תהיה פגיעה בשורות התאים הנורמליים ולעקוב אחרי ספירות הדם. כמו כן צריך לשים לב, לפחות בתחילת הטיפול, שלא תהיה עליה ניכרת ומזיקה ברמה של חומצה אורית בדם - תוצר פירוק של התאים שהלאוקרן "יחסל". ניתן למנוע זאת בעזרת מתן אלופורינול ושתיה מרובה. אלה בעצם הדברים העיקריים שיש לשים לב אליהם. פרדניזון הוא תוספת אפשרית. לגבי תופעות לואי ראה http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=81&i=4552&t=4496 עוד בנושא: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000532.htm http://www.google.com/search?sourceid=navclient&q=leukeran+cll http://doctors.msn.co.il/forums/search.php?f=81&search=CLL&match=1&date=0&fldauthor=1&fldsubject=1&fldbody=1

לצערי, התשובה חיובית. בודאי שעלולה להיות התלקחות של הלימפומה. הלאוקרן אינו מרפא לימפומה פוליקולרית ובעצם אין באופן מעשי טיפול שמרפא לימפומות פוליקולריות. אפשר להשיג לעתים הפוגה או עצירה, אבל ברוב המכריע של המקרים הדבר לא מביא לריפוי. כמובן שלא ניתן לדעת כמה זמן תימשך הפוגה ומתי תתחדש הלימפומה. האם בודאות תפקודי הכבד נפגעו בגלל הלאוקרן (זו תופעת לואי אפשרית של הלאוקרן, אבל לא שכיחה )? http://www.cancer.org/docroot/CDG/content/CDG_chlorambucil.html או שמא הפגיעה בתפקודי הכבד נגרמה ע"י תרופה אחרת שקיבלת עם הלאוקרן (אלופורינול, למשל)? האם הפגיעה בתפקודי הכבד היתה כה משמעותית שצריך להפסיק את הטיפול ?

זו מחלה לימפופרוליפרטיבית שבה הלימפוציטים החולים מייצרים שרשרות של אימונוגלובולינים מסוג IGM. כמו כל מחלה לימפופרוליפרטיבית יש התרבות של הלימפוציטים במח העצם (ולעתים גם ברקמות אחרות) ודחיקה של מח העצם הנורמלי. יכולים להיות עוד סיבוכים כמו המוליזה ועוד. בנוסף, אימונוגלובולין זה הוא חלבון בעל משקל מולקולרי גבוה ואם רמתו גבוה בדם הוא עלול לגרום לעליה ניכרת בצמיגות הדם ולהפרעה בזרימת הדם - בעינים, במח ובמקומות אחרים. לאורך זמן, שקיעה של החלבון במקומות שונים יכולה לגרום לעמילואידוזיס ולהפרעות בשל כך. הטיפול - אם יש צורך בו (בהתאם לרמת החלבון וחומרת המחלה) - מבוסס על תרופות ציטוטוקסיות: לאוקרן, ציקלופוספמיד, פלודרבין, סטרואידים. לעתים יש צורך בפלסמהפרזיס כדי להוציא מהגוף בצורה מהירה כמויות גדולות של IGM כדי למנוע צמיגות יתר חולנית. עוד על מחלה זו קרא ב- : http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000588.htm http://www.emedicine.com/MED/topic2395.htm ויש עוד מקורות ברשת.

ההמוליזה הינה כנראה משנית ללימפומה ולכן טיפולים שיועילו כנגד הלימפומה יכולים אולי למנוע את ההמוליזה או להקטינה. זו כנראה הסיבה למתן המבטרה, כטיפול נוגד לימפומה, כי זה נוגדן נגד הלימפוציטים. כריתת הטחול היא אופציה הגיונית במקרה שתארת וגם הקרנת הטחול היא אופציה טיפולית. גם מתן סטרואידים ללא לאוקרן יכול אולי להיות טיפול יעיל. מה יהיה אם תהיה מלחמה ? איני יודע, אבל לא נראה לי שזו בעיה ממשית. תבדקי בבית החולים מה הסידורים שלהם למקרה כזה. אין לי מידע מספיק ויכולת להגיד אם הטיפול מוצדק במקרה ספציפי זה. אני רק יכול להגיד שאם ההמוליזה כה קשה שיש צורך במתן עירויי דם מרובים כדי לשמור על רמת המוגלובין סבירה הרי שיש לטפל בלימפומה אפילו אם כביכול אינה מחייבת טיפול, כי ברור שזה נובע מהלימפומה. מבטרה היא טיפול הגיוני במקרה כזה. על מבטרה ותופעות לואי ראי http://www.cancerbacup.org.uk/info/rituximab.htm http://www.rxlist.com/cgi/generic/ritux_ids.htm

מחלת וולדנשטרום היא מחלה לימפופרוליפרטיבית (סוג של לימפומה/מילומה) שמקורה בתאים לימפוציטים בשלב בשלות מוגדר אשר מייצרים אימונוגלובולין מסוג IgM. חלבון זה - אם מצוי בדם בכמויות משמעותיות - גורם הפרעות לזרימת הדם ולתחלואה באיברים שונים, וזאת, בנוסף לבעיות הנגרמות מעצם הלימפומה והתרבות הלימפוציטים במח העצם. כמו בכל לימפומה, יכולים לראות אנמיה, ירידה בכדוריות הלבנות הנורמליות וירידה בטרומבוציטים, הגדלת כבד / טחול ובלוטות לימפה. סוג זה של לימפומה אינו שכיח כל כך. טיפולים אפשריים - תרופות כימותרפיות שונות, למשל: לאוקרן, פלודרבין, ציקלופוספמיד ועוד. http://www.iwmf.com http://www.bccancer.bc.ca/pg_g_03.asp?PageID=2604&ParentID=2 http://dspace.dial.pipex.com/lrf-/diseases/wm_book.htm http://health.yahoo.com/health/Diseases_And_Conditions/Disease_Feed_Data/macroglobulinemia_of_waldenstrom/ http://www.oncology.com/v2_MainFrame/1,1614,_21%7C002%7C00_12%7C00104%7C00_04%7C0027,00.html http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000588.htm http://cancer.med.upenn.edu/pdq_html/6/engl/600064.html

דנה שלום רב ראשית הרשי לי לעשות קצת סדר. א. יש מחלות מפרקים שהן סרונגטיביות כלומר אין מוצאים דבר בבדיקת דם ועדיין יש מחלת מפרקים ב. הכאב שאת מתארת אותו ככאב של מפרק הירך נשמע לי ( או שמא נכון יותר נקרא לי ) ככאב שמקורו בעמוד השדרה . ואכן יש לך היסטוריה מתאימה ( ניתוח לכריתת דיסקוס ) . ג. מקור נוסף לכאב דומה למה שאת מתארת הוא הקצה העליון של עצם הירך שנקרא טרוכנטר גדול. דלקת של הרקמה המחוברת אליו (שרירים ובורסה ) גורמת לכאב דומה לנ"ל. מה היה הממצא בצילומים רגילים של מפרקי הירכיים.? ד. אין אוסטאופניה של מפרקי הירכיים יש אוסטאופניה בעצמות הירכיים וזה כנראה המצב אצלך. ה.כאב מפרקים שייך גם שייך לתחום התענינותם של האורתופדים . ו. אין סיבה לקבל כאב כגזירה משמיים . ז ויוקס היא תרופה נוגדת דלקת בעלת יכולת טובה להשפיע על כאב ובטוחה למדי מפני גרימת דימום במערכת העיכול. בברכה דר' א. לב-אל