מחלות זיהומיות

הגדלה של טחול של 15 ס"מ היא הגדלה מתונה ואינה מסוכנת בפני עצמה. הסיבות להגדלת טחול הן רבות ושונות לדוגמא: מחלות זיהומיות, מחלות כבד, מחלות המטולוגיות. במקרים רבים לא מוצאים סיבה. במקרה שלך רצוי להבדק על ידי המטולוג כדי לוודא שאין ממצאים נוספים ולהיות במעקב.

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. כמו בכל תרופה, השימוש בProlia עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. שכיחותן ומשכן של תופעות הלוואי המקושרות לשימוש בתכשיר הינן מגוונות ומשתנות בין מטופל למטופל. תופעות הלוואי השכיחות ביותר המקושרות לשימוש בתכשיר הינן כאבים בעצם ו/או במפרקים ו/או בשרירים, וכאבי גפיים (בדיווחים לאחר שיווק הכאבים הופיעו בין יום לאחר מתן עד מספר חודשים לאחר המתן). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), ושברים מסוג מסוים בעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס). להלן קישור לעלון לצרכן של התרופה במאגר התרופות של משרד הבריאות, המכיל את המידע המלא אודות תופעות הלוואי הצפויות: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19182817.pdf (אל תיבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי, יתכן והמטופל לא יסבול מאף אחת מהן ). יש לציין כי כיסוי המחט על המזרק המוכן לשימוש מכיל לטקס, ועל כן יש לדווח לרופא המטפל במידה וידועה אלרגיה ללטקס. כאמור מעלה במהלך הטיפול בתרופות מסוימות, המשמשות לטיפול באוסטאופורוזיס כגון פרוליה עדיף להימנע מטיפולים שיניים פולשניים כמו עקירות וניתוחים, כיוון שמעלים סיכון להתפתחות נמק של עצם הלסת במהלך טיפול. שמירה על היגיינת שיניים הינה בין הדרכים להפחית את הסיכון של נמק בעצם הלסת. לעיתים יש צורך בביצוע טיפולים (כך ניתן גם למנוע לעיתים את הצורך בפעולות פולשניות יותר). יש ליידע את רופא השיניים בטיפול בתרופה לפני תחילת הטיפולים. בנוסף, יש לפנות לרופא במידה ומופיעים תסמינים בפה ובשיניים כגון שיניים רופפות, כאב, נפיחות או פצעים שאינם מחלימים או מפרישים, כיוון שאלה עלולים להיות סימנים לנמק של עצם הלסת.

ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.

mpxi היא בדיקה הקשורה לפעילות הנוירטפילים ואינה משמשת באופן שגרתי לאבחנה של מחלות המטולוגיות. גם לממצא של לימפוציטים נמוכים בפני עצמו אין משמעות מבחינה המטולוגית. לציין במקרים רבים יש ירידה בלימפוציטים בהקשר של מחלות זיהומיות.