פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שאלתי שאלות פה כמה פעמים בנוגע לחברה שהיא נכה פיזית ולא ממש נפשית.ראיתי שאתן מפעילות פרויקטים שיקומיים-גם לנכים פזיים ראיתי באתר שלכם..לא תוכלו להגיד לי איך אני מסדרת לה מקום כזה?מצבה הולך ומדרדר

חייב פתרון ליציאה בבוקר מהמיטה.. קשה לי מאוד להמשיך כך.. כאמור נוטל לפונקס + עוד מספר תרופות . קשה מאוד עם הת. הלוואי הקשות האלו. מה עליי לעשות לשיפור המצב .? ? תודה

שלום אני רוצה לעשות הסרת משקפיים כשאני גרה בהוסטל. האם יאפשרו לי לעשות את הניתוח

כאמור יש סכיזופרניה ואוסידי מחשבתי בלבד.. מתמודד טוב עם ההפרעות .. נוטל תרופות.. >>> אך מציק לי העניין הוא שייש לי כאבים בגוף בכללי.. וכן במקומות מסוימים..כמו כפות רגליים וגב תחתון וכן גם חולשה כללית ביומיום. בדיקות הדם מראים שהכל בסדר מלבד חוסר בויטמין d אותו אני משלים בכדור . מה עליי לעשות לפתור את הכאבים .? תודה לכם + הוספת תגובה

היי היתה לי הדרכה על חוק לרון כשהייתי במכינה לפגועי נפש לא הבנתי מילה כאן בפורום נתתם לי לינק לקרוא - יודעת לקרוא עיברית, אבל לא הבנתי מילה!! יש מחשבון באתר של ביטוח לאומי שאומר לי כמה משכורת אני יכולה להרוויח כדי לא לאבד את הקיצבה.... אבל עדיין, נותרו שאלות.. ולבטים.... מי כן יכול לעזור בנושא הזה? מישהו עם סבלנות, וידע עדכני!! תודה לכולכם

היי האם במסגרת של הוסטל מותר לי לצאת כל יום לשעתיים לחוגי שונים כמו ציור וריקוד? או שהם קשים עם היציאות כמו בבית חולים אברבנל??

היי אם אכנס להריון כאשר אני נמצאת בהוסטל או בדיור מוגן, האם יעיפו אותי משם , ואני אצטרך להסתדר עם מעט הכסף שיש לי?

שלום אני מאושפזת באברבנל , לא בכפייה, לא בצו שופט, אלא בהסכמתי כי אמא שלי רצתה בזה. העניין הו שלא כל כך נעים פה ונאמר לי שאני צריכה להיות כאן בערך 3 חודשים.יש לי קצת כסף בחשבון הבנק כי נכנס לנו הביטוח הלאומי. אני יכולה לשכור דירה. יש מישהו שיכול לחתום לי ולשחרר אותי, כמו ידיד שיש לו דירה, או דוד, או אוחות,או קרובת משפחה רחוקה. יש דבר כזה? אני בת 41, אני לא קטינה, ולפי דעתי הם רשאים לשחרר אותי מתי שארצה.

שלום אם את לא מאושפזת בכפיה אף אחד לא צריך לחתום עלייך את יכולה לחתום על עצמך. את יכולה לבקש עורך דין שיעזור לך. אבל אני הייתי חושבת אם לעשות זאת כי מהניסיון שלי מאוד קשה להסתדר בחוץ רק מהקצבה. ואם תשתפי פעולה עם העו"ס יכול להיות שבטווח הארוך זה יעזור לך. כי אולי יש אפשרויות תמיכה בקהילה בנושא של דיור ותעסוקה כמו למשל סל שיקום. נהורה

אם את נמצאת שם מרצון חופשי באופן רשמי ולא בכפייה, אני לא רואה מה הבעיה להצהיר שאת מתכוונת לצאת, לעשות טופסלולגיה ויאללה שלום על ישראל. הערה חשובה : צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק - במתקנים פסיכיאטריים, אפשר בקלות מאוד ומהר מאוד למצוא את עצמך במה שנקרא מחלקה סגורה - מספיק שקמת על רגל שמאל, או שאיזה מאושפז (או גרוע מזה - איש צוות) בא לא לא בטוב על הבוקר (לא משנה בצדק או לא) והרמת עליו את הקול, יכולים מהר ובקלות להעביר אותך למח' סגורה (אחרי "שיפוט מהיר", או בלעדיו), ואז זה הופך להיות סיפור נוסח "אקספרס של חצות". בחוץ לפחות יהיה לך חופש אמיתי, בעיקר - חופש בחירה לאיזה איש מקצוע לפנות (אם בכלל) בזמן מועקה וכאלה. לכן כדאי שתפני לאחות/אחראי, תצהירי על רצון לצאת ותעשי את זה כמובן בצורה שקטה וללא התלהמות. במידה ותתקלי בהתנגדות כלשהי, אל תבהלי - תזכירי שאת לא נמצאת בכפייה, ואם עדיין מתעקשים להחזיק אותך - תרשמי אחד או יותר מהמס' טל' שמופיעים בקישורים הבאים, תתקשרי לפחות לאחד מהם, ותמשיכי להחזיק אותם צמוד אלייך תמיד. כי משפחה לא רק שלא בוחרים, לפעמים דווקא מהמשפחה לא תבוא העזרה והישועה (ואפילו ההיפך) : http://www.iaapa.org.il/site/form/showForm.asp?form_id=38067 http://www.acri.org.il/he/?page_id=180 http://shil.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=1624 בהצלחה ותשמרי על עצמך.

לא ציינתי אבל אני נמצאת במחלקה הסגורהה ולא בפתוחה. אין לי סיכוי להשתחרר משם , רק מה שהם רוצים, למרות שלא הוציאו צו רשמי נגדי?

חזרתי ליטול 200 מ"ג לפונקס.. כעת שאלתי היא : האם אפשר לחלק את המינון הנ"ל חלק בבוקר וחלק בערב . ובכך למנוע ממני עייפות בבוקר ?? תודה למשיבים. הדפסת ההודעההו

אם משיהו מאושפז מרצון ,בבית חולים פסיכאטרי ולא מרוצה מהיחס כיצד ניצן לעבור לבית חולים פסיכאטרי אחר.

קודם כל, צריך להבין אם זה אישפוז מרצון מלא באמת, ולא סתם חתימה על מסמך רק כדי להמנע מכליאה במחלקה סגורה. צריך לדעת ולזכור שהדרך ממח' פתוחה למח' סגורה קצרה מאוד לפעמים (למשל, אם מעזים להביע התנגדות לקבלת כדור מסויים, זה יכול להתפרש ע"י הצוות כאי שת"פ, שזה מקביל לאלימות בעצם, ולכן - העונש יהיה מעבר מיידי בכוח למח' סגורה). כך או אחרת, חשוב להיות בקשר עם עו"ד רציני (וחשוב שגם הגורמים הטיפוליים יהיו מודעים לזה. עניין של הרתעה), ואם צריך - לפנות לגורמים כמו האגודה לזכויות האזרח וכו'. הרבה פעמים הזכויות של המאושפז נרמסות ברגל גסה בשם ה"טיפול", לכן תמיד להיות עם אצבע על הדופק. ברגע שאי אפשר לדבר בהיגיון עם הגורמים הפסיכיאטריים, יש להשתמש בכל הכלים המשפטיים שיש, ולא לוותר. חוץ מזה, צריך לזכור שמתקן פסיכיאטרי אחר יכול להיות מקרה של אותה גברת בשינוי אדרת. צריך לבצע כל מיני שיקולים, והעיקר זה לא רק הבריאות של המטופל, אלא לא פחות מכך - הזכויות שלו כבנאדם. http://www.iaapa.org.il/46024/guide_against_psychiatric_assault

האם קיים שירות עו"ס פרטי שאוכל דרכו לממש את זכויותיי כנכה (גוף+נפש)?

אני מקבלת שירות עו"ס דרך חברה מסויימת.אני קוד והיחס שלה.מה עליי לעשות?

לאחרונה .. מזה שנים רבות .. כואב לי הגוף באופן כללי. הערב גם נפלתי מרכב נוסע.. בקיצור יש לי בלגאן בחיים. גם לא עובד מסיבות אלו ואחרות מזה כחודש וחצי . איני מוצא את עצמי .ומאוד קשה לי נפשית ופיזית. מה עליי לעשות בכדי לשפר את המצב ??? נבקש המלצות ועזרה מכם . תודה

ולא הבנתי את התשובה שלך. אני מחפש הוסטל/דיור מוגן עבור מישהו שחולה בעיקר במחלות פיזיות. וכבר לא יכול לגור בקהילה מסיבות בריאות,כלכלי ותפקוד. יש לאדם דכאון אבל הוא קבל עליו מביטוח לאומי רק 10 אחוז.אין לו היסטוריה של אישפוזים פסיכאטרים למשל.רק אישפוזים על מחלות פיזיות. אז למי אפשר לפנות כדי לעזור לו? (דברנו עם הפסכיאטר בקופ"ח שאומר שאין בשבילו מסגרת). דרך אגב,זה שהוא גר בבית קרקע עם ההורים-מה זה אומר? שבגלל שהוא גר בקומת קרקע אז הוא פחות זכאי לדיור מוגן (כי כבר קל לו לרדת החוצה והמשפחה "כאילו" תומכת ואמורה לעזור לו...) אני יציין שהמשפחה לא עוזרת לו כלל.ולכן כואב הלב עליו. אני רוצה לעזור לו מאוד. תוכלי להפנות אותי לאן פונים במקרה כזה??

ראיתי שאתן מפעילות פרויקטים שיקומיים-גם לנכים פזיים ראיתי באתר שלכם..

שלום, רציתי לדעת באיזה תאריך בחודש דצמבר 2013 נקבל את דמי הביטוח הלאומי, בהתחשב בזה שה-28 לחודש יהיה יום שבת.

הי ענת. חבר טוב שלי.. אמר לי הערב שביום ראשון הקרוב נקבל את ק. הנכות החודשית שלנו . זה יוצא ב22 לחודש עקב חג שייש לערבים. ביי

אני חיה בדיור מוגן.יש מדריכה שמבקרת בדירה כל יום.ואני מאוד שמחה לפגוש אותה. היא חייכנית,אופטימית.בעלת ניסיון.היא מאוד עוזרת לי.מעודדת אותי,וקשובה מאוד.לעומתה העובדת סוציאלית. חסרת סבלנות וכל העצות שלה,לא מועילות לי.האם זה נכון להקשיב לה.או פשוט לבקש להחליף אותה?מה ההבדל בין עובדת סוציאלית למדריכה.המדריכה לא למדה באוניברסיטה.אבל העצות שלה יותר מועילות. מה עושים.האם להקשיב רק לה.חייבת לציין,שהמדריכה תמיד מדגישה את זה,שהיא לא עובדת סוציאלית.והיא מבקשת ממני גם להקשיב לעובדת סוציאלית.

האם עפ"י חוק, מי שיש לו סל שיקום וקיצבה מביטוח לאומי, ובכ"ז הוא רוצה לבקש סיוע ממח' שיקום מקצועי בביטוח לאומי, אסור לו, והוא "תקוע" עם הסל שיקום גם בנושא סיוע בחיפוש עבודה בשוק החופשי ?

זה נראה בסופו של דבר כמו כוסות רוח למת, ויחס יותר פקידותי מאשר סוציאלי. מה גם שכנראה מי שיש לו איזושהי תעודה מקצועית ומצפה לקבל סיוע בעבודה בהתאם - אל תבנו על סיוע משם. הם "מתמחים" יותר בתעסוקה נתמכת, והכל נעשה בפינצטה וקודם כל לבדוק מה, ובעיקר אם, מגיע לך. עכשיו אני בכל מקרה אצטרך לחכות זמן מה בגלל סיבות כאלו ואחרות שלא תלויות בי, ומה יש לי עד אז ? אולי לגרד את ... איך אומרים ? הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות...

מזה כחודש לא עובד .. ולא יוצא לעבודה . מעביר את היום בסידורים- פגישות עם ההוא וההיא.. לא משהו מוגדר . מאוד קשה לי "להיות " במסגרת עבודה שמחייבת ודורשת .לכן מרגיש גם פחות במתח והתעסקות עם העבודה . לאחר שנים של התמודדות והתמדה ביומיום חלשתי מאוד ונמאס לי כבר עם ההתמודדות וההתעסקות הזו עם הדברים האלה וכמובן אוסידי בניהם . זהו לבנתיים . אני יודע שזו לא דרך וכיוון אבל כפי שכתבתי נמאס לי גם לא הכי מאוזן נוטל לפונקס אשר מאוד מרדים ומחליש לי את הכוחות הרבים שייש לי .

הענין הוא שמאוד קשה לי עם העייפות הנוראה מהלפונקס .. אני כבר לא יודע מה לעשות עם זה . אני חייב עצה דחופה . כך אי אפשר להמשיך . אני מאוד מתוסכל וכועס קשה קשה מאוד .

שלום רב אני מתמודד עם נכות נפשית, מאובחן בתסמונת אספרגרס על ידי המוסד לביטוח לאומי וזכאי לסל שיקום. מעוניין להתחיל לימודים אקדמאיים (כנראה באוניברסיטה העברית או הפתוחה). מעוניין לדעת מה הם זכויותיי - מבחינה כלכלית, תמיכה, ועוד, ולמי עלי לפנות על מנת לממש זכויות אלה. תודה לכל מי שיכול לעזור

אתה צריך לפנות לביטוח לאומי.אגף השיקום.לספר להם על מצבך.הם יבדקו ויתנו תשובה. יש עובדות סוציאליות שיכולות לעזור לך.באגף השיקום.בהצלחה!

שלום הייתי מעשנת מריחואנה באופן קבוע עד שפתאום קיבלתי התקף חרדה קל שליווה אותי כמה זמן תזה היה מאוד לא נעים ומלווה בכל מיני תחושות מוזרות זה אחר כך הגיע גם ללא עישון כמה פעמים ולאט לאט מתחיל להיעלם האם זה מסוכן או שכל עוד אני לא מעשנת יותר זה יתפוגג ויעלם? אני מפחדת להילחץ מזה כי פסיכולוגית אני יכולה להיכנס לזה שוב

את לא נתת תיאור מה בדיוק הרגשת?

אנשים יקרים מבקשת לדעת אם ישמסגרת בה בני המשפחה של חולה במאניה דיפרסיה יכולים לקבל הדרכה איך לנהוג ולהגיב גם בדיפרסיה וגם במאניה

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנ.ימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . אני ממשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . ללא תכנים פסיכוטיים . לאחר חודש חזרתי עוד פעם למעקב אצל הפסיכיאטר שלי הוא כתב במכתב של הפגישה שהאבחנה שלי Schizophrenia F20.0 שכיזופרניה . הוא כתב שאני לא יציב מבחינה תרופתית וכל הזמן מתלונן על תחושות אי שקט . מרגיש כעסים ומתפרץ בזעם , ללא ביטוי פסיכוזה , ללא אובדנות . היום אחרי 17 ימים מתאריך השינוי התרופתי האחרון (או מתאריך לקיחת הטיפול החדש עם השינוי האחרון) אין הטבה או שיפור במצבי הנפשי , להיפך יש התדרדרות במצבי הנפשי , אני מרגיש מדוכא ומתוסכל יותר מתמיד , לא אוכל , אין תיאבון , מרגיש כעס , כעוס , מרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ואת המראה החיצוני , מתפרץ התפרציות כעס\זעם , משתולל , מקלל את ההורים ואת בני המשפחה שלי , זורק ושובר דברים וחפצים , לא מצליח לישון בלילה למרות שאני לוקח כדור שינה ואז אני ער בלילה וישן ביום , יום הפוך , סובל מהפרעת שינה כרונית , אין לי סדר יום , לא מתפקד , מעשן בשרשרת ושותה הרבה קפאין , עצבני יותר מתמיד , מרגיש תקוע בבוץ , מיואש , חסר תקווה , מרגיש חוסר אונים , מצב רוח רע וגרוע ביותר . פניתי באופן פרטי לדר חיים שם דוד שכתב בסיכום מחלה שאני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית עם תובנה ירודה לחלק מהתכנים הטורדניים בצירוף הפרעת אישיות מאשכול A . יש לציין שכאשר התפרצה המחלה לפני האישפוז בביה"ח העמק בעפולה (לפני הטיפול בסרוקוול ואפקסור) יש לציין שההסתגרות המוחלטת שלי בבית נבעה מכך שאני לא רציתי לראות את השכנים שלי ואת הסביבה שבה אני חי ופשוט רציתי להתנתק מהסביבה הזאת לחלוטין (עבדתי אצל השכנים שלי והרגשתי שהתייחסו אלי באופן רע ע"י הערות שליליות שלהם בנוגע לעבודה שכללו גם צעקות וביקורת קשה ואני רגיש מאוד לזה) וגם סבלתי מחרדה ופחד לצאת מהבית . סבלתי מביקורת קשה מאבא שלי ואבא שלי ביקורתי באופן קיצוני וגם אבא שלי היה אומר דברים שפוגעים בבטחון העצמי שלי ופוגעים בגבריות שלי וגורמים לי לרגשות נחיתות גם סבלתי מאלימות מילולית ולפעמים פיזית מאבא שלי שכללו גם צעקות וזה גם היה המצב בעסק המשפחתי שבו גם סבלתי מהרבה ביקורת מצד הבוס שהוא קרוב משפחה גם סבלתי מצעקות והעלבות ויחס רע מצד הבוס וגם מאלימות מילולית מצדו יש לציין שהבוס הוא גם שכן שלי . בקיצור סבלתי מהרבה ביקוריות קשות שפגעו בביטחון העצמי שלי . מהן אפשריות השיקום שעומדים לרשותי , אני רוצה חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך סל שיקום או ביטוח לאומי או שניהם ?

למה אין תשובה

אני מקבל קצבה מלאה 100% (קרוב ל 2200 ש"ח) בחודש , אני מוכר בביטוח לאומי אבל אין לי עובדת שיקום , יש לי נכות רפואית נפשית 50% . אני קצת חושש ומודאג וחרד ונרתע לצאת מבית ההורים ולגור מחוץ לבית ההורים ולעבור לדירה ולגור עם אנשים זרים שסובלים מבעיות נפשיות , במיוחד אני חושש מהאווירה החולנית שבהוסטל , וגם אני מודאג מעניין ניהול משק בית כמו למשל לצאת ולעשות קניות , לבשל , לנקות את הדירה וכו' .

שלום, שמעתי שיש לקידום קבוצה שמעניקה מיומנות וכלים לזוגיות אצל מתמודדים. האם מישהו יודע כיצד ניתן לקבל פרטים נוספים? תודה

שלום תמיר, אתה יכול להתקשר אליהם בטל 03-6850387 אני יודעת שמדובר ב - 14 מפגשים, ימים ג' בין השעות 15:00-16:0בעלות של 75 ש"ח לכל המפגשים. המפגש הראשון היה אתמול.... אבל מאמינה שתוכל להצטרף. בהצלחה :-) איריס רוזנס, עו"ס MSW ליווי, טיפול ושיקום בתחום בריאות הנפש בגישה קוגנטיבית התנהגותית 050-5483389

יש לך את האתר ההכרויות למתמודדים בשם נפש אל נפש אתר שיש בו נשים וגברים בכל הגילאים שהם פשוט אנשים נורמלים לחלוטין שרק עברו משבר נפשי בדיוק כמוני וכמוך, יש שם המון נשים יפות (וגם גברים יפים למתמודדות...) חפש אותו בגוגל

שלם רב אני נכה נפש 50 אחוז ,ואי כושר 75 אחוז. אני אהיה אסיר תודה לכל מידע בנושא מענק בעת רכישת דירה ראישונה. או אולי הלואות בתנאים נוחים או ללא ריבית. שמעתי שבוועדת דיור של ביטוח לאומי יש מענקים לפי סוג פגימה של נכה ,האם זה נכון??..... ידוע לי בבירוש שניתנים 2 קצבאות חודשיות לרכישת מוצרים לדירה זה בדוק. אולי מישהוא מכיר תהליך קבלת עזרה כזאות במשקד בינוי ושיקון או ברווחה של ערייה. תודה על עזרה מקרב לב

אתה מקבל מענק רכישה, זה לא שאתה מקבל דירה ראשונה בחינם או בהנחה משמעותית ביותר אלא אם כן אתה מצליח בדרך לא דרך להשיג אותה, אבל גם למענק יש תנאים שהם מאוד בעיתיים במיוחד לצעירים לדעתי, יש שם סעיפים בהסכם המענק לדיור במקומות מאוד ספציפיים במבנים מאוד ספציפיים, זאת אומרת לא יאשרו לך לקבל מענק במידה ואתה זכאי, אתה צריך לראות שהדירה שאתה רוצה עונה על הסעיפים שרשומים שם, אם תשאל אותי (אני צעיר = כבר וויתרתי על דירה, דירה יהיה לי בעולם הבא טרקלין גדול :) מצרף לך קישור בנושא http://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D/pages/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2%20%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%AA%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%93%20100.aspx

קבוצה שנפגשת אחת לשבוע , זה עבור גיסתי לשעבר שסובלת ממאניה דיפרסיה כבר כמה שנים רעות, יוצאת ונכנסת משלוותא לסירוגין, ולאחרונה נפלטה משם בשל סירובה לקבל תרופה שבעבר גרמה לה לעצירויות קשות וממושכות. היא בבית על סף ייאוש מדברת על רצון להתאבד. ומה שנותן תקווה לסיפור זה שהיא אומרת שהיא מאוד רוצה למצוא קבוצה ששם תוכל להרגיש בבית להיתמך ולתמוך. אשמח לדעת אם יש קבוצה כזו באיזור המרכז שמנחה אותה אדם מקצועי ולא שרלטן. מחכה בכליון עיניים לשמוע מכם בשורות משמחות שאוכל לחלוק איתה ולאפשר לה להתרומם ולפתוח את דלת התקווה שלה להחלמה. תודה וסופש נעים

מדלגים על השאלה שלי?! האם יש לכם הוסטל/דיור מוגן לאדם מבוגר שחולה בעיקר במחלות פיזיות?(כלומר אין לו סל שיקום) ואם ,לא אז איפה אפשר למצוא לו מקום??

אבל התבלבלתי. יש לאדם דכאון אבל הוא קבל עליו מביטוח לאומי רק 10 אחוז.אין לו היסטוריה של אישפוזים פסיכאטרים למשל.רק אישפוזים על מחלות פיזיות. אז למי אפשר לפנות כדי לעזור לו? דברנו עם הפסכיאטר בקופ"ח שאומר שאין בשבילו מסגרת איך זה יכול להיות? איך פונים לפסכיאטר מחוזי?אנחנו גרים במרכז

תפני בכתב למשרד הבריאות עם העתק למפעל שבנך מועסק בו.תרשמי את הכל במדוייק. בהצלחה! אין לך מה לחשוש בכלל.ע.סוציאלים הם לא אלוהים.

אורנה הם, השיקום, לוקחים /מורידים לו את הנסיעות שלו שמגיעות לו מסל השיקום למרות שהוא מגיע כל יום ! כל יום הוא מגיע ! כשהראתי להם את הרשימות שלי הבטיחו להחזיר לו אבל זה לא קרה בפועל. ובכלל "המנהל" שבשיקום כל הזמן מאיים עלי וצועק אז מה אם את אפוטרופוס תיפני למי שאת רוצה, הם עושים שם מה שהם רוצים ואחד מחפה על השני

בני במפעל שיקום , שם באותו המפעל לוקחים לו ממש חלק מהנסיעות המגיעות לו בסל שיקום , בנוסף לא משולמים לו גב"ע מדווחים פחות מימה שהוא עושה. העו"ס שבמפעל שיקום כששמעה מימני שפניתי לנציבות בעיניין מרמה כלפי בני החסוי, פנתה מיד למשרד הבריאות (חברה שלה שעובדת בתחום בריאות הנפש מגבה אותה) ובנוסף גם הן מוציאות דיבה עלי. לציין שאני אפוטרופוס על בני לגוף ולרכוש. מה עלי לעשות? כיצד אני אמורה להתנהל מולן ? על מנת שבני יקבל את שמגיע לו ?! תודות רבות

גם אני נתקלתי בעמותות שגוזלות את החזר הנסיעות המתמודדים, עמותות שמספקות שרות מנימנלי ביחס לשרות שהן אמורות לתת. מפעלים מוגנים אשר לא משלמים את התשלום החודשי שאמורים להעביר למתמודדים. איני רוצה לציין שמות אבל הטענות של האמא בהחלט נכונות ומוצדקות

גב' אמא, תדאדי לצלם עותקים של כל המסמכים הרלוונטיים לסיפור שלך. לדעתי את צריכה לפנות לגורם (אחד או יותר) שהוא חיצוני ונייטרלי - זה צריך להיות גורם "עם שיניים", ואני הייתי שוקל פנייה לצד (או במקום זה) לתקשורת. את יכולה לפנות לשי"ל ולבקש שם ייעוץ משפטי. את יכולה לפנות עם הסיפור שלך לתוכנית "יהיה בסדר" ברדיו. אפילו לנתן זהבי, צופית גרנט (למרות שהיא כנראה מאלה שמקבלים את האמת הפסיכיאטרית כתורה מסיני), ואולי גם לפרסם את הסיפור בפייסבוק. כמה שיותר רעש וכמה שיותר חשיפה של העוול שנעשה לבנך - והאחראים לעוול הזה, יותר טוב. בכלל, אולי לא אכפת לך מהניצול של בנך (למה מגיע לו פחות משכר מינימום ? מה הוא, פושע ?) אבל כנראה שכשמתעסקים עם "מעסיקים" מפוקפקים כמו שלו, לא פלא עד כמה הניצול יכול להתדרדר. לפגישה האה שלך עם ה"מעסיקים" של בנך כדאי שתביאי מצלמה נסתרת ותקחי בחשבון גם אפשרות להעביר את זה לגורמים כמו כלבוטק. אולי הבן שלך כבר ניזוק, אבל לפחות מאחרים ייחסך הניצול והפשע האלה. תזכרי את זה : שחיתות היא לא דבר נדיר כאן.ויש אנשים וגורמים מושחתים שמבינים רק שפה אחת - השפה המשפטית. תמצאי לך סיוע משפטי הומני ורציני, ועל הדרך תעשי "פרסום" כמו שצריך ולמי שצריך, ולכי על זה בכל הכוח, בלי להתייאש ולוותר. בהצלחה,

נתת לי המוןןןןן כוח , לא מוותרת

להפגש עם תעסוקה נתמכת ועוס"ת של דיור מוגן אני יכולה? אני צריכה גם זמן לעצמי ולעבודה אני מטופלת גם אצל פסיכיאטר ופסיכולוג ומדריכה וזה יותר מידיי חונק אותי וכבד עליי עוד פגישות עמוס מידיי. אני חוששת שמכיוון שאני נכה זמנית ועובדת בחלקי ישללו ממני אם אני כמעט ולא מגיעה לפגישות תעסוקה נ.

אין קשר בין זה לבין זה פגיעה נפשית לא קשורה לזה שתפגשי עם התמיכה התעסוקתית או לא תפגשי איתה, הם סך הכול שם כדי לעזור לך לקבל שיקום הולם, לא תמיד השיקום מצליח ולפעמים נדרש המון המון זמן כדי לראות תוצאות אם בכלל, ולכן אל תחששי מכך. דבר נוסף אני ממש מזדהה איתך, הפעילות השוטפת ביומיום במה שאת עושה לא פשוטה ודורשת מאמץ נפשי, מצד האחר מוסיפים את ההתעסקות הנפשית בכל הדברים האלו של מציאת עבודה שזה נושא בכלל לא פשוט, שיש לא מעט אכזבות כתוצאה מאי מציאת עבודה או לחילופין מציאת עבודה שסביבת העבודה פשוט לא מתאימה לך שיהיה לך בהצלחה ואל תוותרי, ואני יודע שזה קשה אני חי את זה יומיום בדיוק כמוך

כשגרתי לבד שנה קיבלתי סיוע שכ"ד. האם אני זכאית לסיוע בשכ"ד? בקרוב אעבור לגור עם בן הזוג. האם זה תלוי בגובה ההכנסה שלו הוא לא נכה ועובד אם מתוקף היותי נכה ונזקקת לא עובדת מספר שנים מתקיימת מנכות זעומה ויתומה שעברה התעללות בלי בית ובלי זכויות מהורי. האם אני זכאית לסיוע לשכ"ד מדובר בזוג שלא ידוע בציבור ולא נשואים וללא ילדים. זאת אומרת שקל להפרד ממני כי אני רק בת זוג ולא עם זכויות ואז אני עלולה להישאר ללא קורת גג.

ולכן כל החשבונות על שמו כדייר שם הוא כבר שילם צקים מראש לבעל הדירה אני אצרף את שמי לחוזה באישור בעל הדירה כדיירת נוספת בעל הדירה לא יפגוש אותי כי גר רחוק והוא יבוא רק בשנה הבאה בחתימת החוזה הבאה שאז גם אוכל לרשום לו שיקים ישירות אליו את הסיוע שאקבל אני רוצה לתת לבן הזוג כהחזר על השכ"ד כחלק שלי בנטל הכלכלי המחייה יקרה. עקב כך שאני חולה ועם נכות שמגבילה את התפקוד שלי לא אומר שאני צריכה לחיות על חשבונו וכל עוד השכר שלי הוא קצבת נכות ואולי בהמשך עוד קצת ממשרה חלקית עדיין משאיר אותי במעגל העוני. כל עוד אני לא נשואה לו וגם לא ידועה שלו אין לי שום זכות על ההון שלו והרכוש שלו בשום צורה שהיא והוא כבן זוג שמנסה לבדוק התאמה לא חייב לפרנס אותי כי אני נזקקת ולכן אני רוצה להתחלק בנטל בבית כשאהיה נשואה זה סיפור אחר.היו שנים שגרתי עם שותף גבר לא בת זוג ולא קיבלתי שום סיוע בשכ"ד כי גם הבטחת הכ או השלמת ה לא הייתי זכאית טענו שלא מגיע לי כי אני גרה עם גבר ולא האמינו שזה שותף.לכן אני כל הזמן בחרדות. בעצם אם יגלו שזה בן זוג יקחו ממני את הסיוע כי הוא עובד ולא נכה נכון?

כואב לי ותפוס הגוף . חלש מאוד . ולכן מתקשה לעבוד ולתפקד . תחושה שנמאס לי מזה . באמת מאוד קשה לי ! >>> ולמרות זאת עדיין כן הולך לעבודה אך התחושות הם יותר מדאיי קשים וכבדים עליי כפי שאומרים ... רוצה להחליף מסגרת אך לא יודע להיכן ואיך.. מיותר לציין ש.. שכשאני חש ומרגיש בטוב אז התפוקה שלי והכל הוא ברמה ובאיכות גבוהה . אשמח לרעיונות מה שיותר ולקבלת עזרה . תודה לכם

לשאלתך מיכל... יש לי כמובן רופא שרואה אותי אחת לחודש . ויש לי ליווי בדיור. ואכן עובד במסגרת כלשהיא. אך הבעיות הם הכאבים והחולשה אותם אני חש לאחרונה .. כעת שאלה ! לפני כשבועיים התחלתי פעילות ספורטיבית מאומצת אחת לשבוע והייתי כבר פעשם השניה אז האם יכול להיות שייש קשר והסבר לכאבים .? תודה על התיחסותכם .

שלום, אני מעוניינת להתקבל לטיפול יום במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן, כהכנה להכרה בבל"ל ולזכאות לסל שיקום. הבנתי שעליי לקבל מכתב הפנייה מרופאת המשפחה (קופ"ח כללית). שאלותיי הן: האם יש צורך גם במכתב נוסף (אני מטופלת בשיחות אצל פסיכיאטר כמה שנים), כמו-כן, האם מישהו יודע בערך מהו משך ההמתנה מזמן הבקשה ועד לקבלה במרפאה זו. בתודה, י.

בחירה טובה רק חבל שהחוק אסר לכל המתמודדים לקבל שירות במרפאות שאינן בתחום שטח השיפוט של עיר המגורים, מרפאה טובה, שירות טוב ואדיב רק משיחה קצרה בטלפון אפשר להרגיש שיש שם אנשים טובים

מחפשת דיור מוגן לבחור צעיר. למי פונים? מה עושים?

איפה שהוא מטופל.תשוחחי עם עובדת סוציאלית. והיא תעזור לכם. בהצלחה.

שלום אני בחורה בת 24 אמא לשתי ילדים ילד בן שנתיים ילדה בת 3 תמיד היה לי בעיה אבל תמיד התכחשתי אליה אבל מאז שהתחתנתי ויש לי ילדים זה מחמיר לי ולבעלי יש המון חובות כל פעם הוא אומר לי לצאת לעבוד ואני יודעת שאני צריכה לעזור בבית אנחנו חיים בשכירות ויש לנו מלא חובות לא מצליחים לסגור תחודש, הבעיה היא שהוא לא מבין שאני בסוג של דיכאון נפשי או חרדה אני שומעת על עבודה מתחילה לבכות אני רוצה ולא מצליחה אני הולכת לרעיון עבודה מתחיל להיות לי סחרחורות בילבולים מחשבות גלי חום לוקחת תרגליים שלי וחוזרת הביתה אפילו תעבודות בית אני לא מצליחה לעשות לנקות לכבס אני כל היום בוכה ועצבנית מסתגרת בתוך עצמי אנשים אני לא יכולה לראות לשמוע רעש של טלוויזיה עושה לי לא טוב כבר תקופה של 3 שנים אני ככה ואף פעם לא הייתי אצל פסיכיאטר השאלה שלי עם על הבעיות שיש לי יכירו אותי בביטוח לאומי אני יוכל לקבל קיצבה חודשית על זה או שאין טעם לנסות אפילו ישמח עם תענו לי תודה

את צריכה לפנות לעובדת סוציאלית במקום המגורים שלך.ביטוח לאומי.שם יעזרו לך.וכן מגיעה לך,עזרה נפשית וכספית. תספרי הכל מה שעובר עלייך.וינסו לעזור לך. בהצלחה.

יש לי בת שסובלת ממניה דיפרסיה ומפגיעת ראש גם יחד בנוסף לשלל בעיות אישיות (שכנראה התפתחו כמשהו משני לפגיעה העיקרית אוולי אף כתגובה לתרופות?) היא מטופלת על ידי פסיכיאטר, אולם התרופות לא הצליחו לייצב אותה. מסרבת להתאשפז. היא בחורה מוכשרת באופן מיוחד אבל נכון לעכשו שוכבת בבית באפס מעשה, מדוכאת מאד ומפחדת לפגוש אנשים. מה אתם מציעים? איך אפשר להתקדם בנושא והאם יש קהילות משקמות שיכולות להוות חלק מהפתרון?

אצלנו אותה בעייה עם בן משפחה שעבר פגיעת ראש קשה ,עם הפרעות בתפקוד ובהתנהגות,אבל הקפדנו שלא יקח תרופות פסיכיאטריות כפי שהומלץ עי הפסיכיאטר.האם פנית לסל שיקום? תחת איזה גורם היא משוייכת? בת כמה היא?

האם שיתפת את הפסיכיאטר המטפל בשאלותייך? האם התייעצת איתו לגבי חלופות? אם כן ואם לא, קראתי על שיטה שנקראת DTMS שלא כרוכה בתופעות לוואי ויכולה להתאים לטיפול במצבי מניה דיפרסיה. יודע שיש ברמת אביב מרפאה של פרופ' לבקוביץ' שמטפלת בשיטה הזאת. אולי שווה לך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל או במרפאה הזאת לגבי התאמה ספציפית לבתך. בהצלחה.

אני דייר בדיור מוגן בחדרה.אנחנו עצמאיים בדירה.חוץ מדייר מפונק.לא מוכן לקחת מטלות.לא להתעורר בבוקר לעבודה.כל בוקר מגיעה מדריכה להשקים אותו.וזה מאוד מפריעה.כולם מתעוררים מהרעש.פעם שאלתי מדריכה מדוע?זה לא בסדר!!! אמרה שהיא מסכימה איתי.אבל היא לא יכולה להגיב.האם אנחנו צריכים להמשיך ליסבול?איפה הפרטיות שלנו.

בעלת הכשרה בתחום רפואי התמודדתי בעבר עם מחלה ביפולרית מעונינת להקים קבוצה לדתיות ומסורתיות או חרדיות

אשמח להשתתף בתכנית כזאת, אני מתמודדת עם ההפרעה ואני דתיה

שלום קיבלתי 10% נכות נפשית במלל שקיבלתי כשהגשתי תביעה לנכות כללית רשום שהם ממליצים לחדש את הקשר עם מחלקת השיקום למרות שראיתי שצריך שיהיה 20% נכות לצמיצות השאלה 1. האם למרות שיש לי רק 10% נכות יקבלו אותי במחלקת שיקום של הביטוח לאומי? 2.האם יהיה אפשר ללמוד מקצוע דרכם(ביטוח לאומי) וגם לעבוד תוך כדי לימודים? 3.האם אחרי לימוד המקצוע הם יעזרו לי למצוא עבודה במקצוע שלמדתי? 4.האם אני אמור לקבל מהם סכום כספי מסויים כשאני אלמד במידה שאני לא יעבוד או יעבוד במשרה חלקית בגלל הלימודים? תודה על העזרה

כאמור סובל מסכיזופרניה =+ הפרעת אוסידי מחשבתי קשה מאוד . רוצה להמשיך ולהתקדם ובעיקר להתמקצע.. > אך ישנו לי אי- וחר ריכוז . וזה תוקע אותי מללמוד מקצוע זה או אחר . מה עליי לעשות ולפרוץ החוצה כי יש בי יכולות . תודה

הענין הוא שמאוד קשה לי לזכור את החומר הנלמד בכיתה .. ואכן בכיתה מיוחדת למתמודדים ... מרגיש חבל ונורא תקוע בקטע הזה . נמאס לי שוב לחוות תוכנית לימודית ולהפסיק באמצע עקב משבר זה או אחר . תודה

שלום לכולם, אני גרה בדיור מוגן לווייני כ8 חודשים, (שוכרת דירה לבד באופן עצמאי, אבל פעם בשבוע מגיעה עובדת סוציאלית ופעמיים בשבוע מגיעה מדריכה). לאחרונה הבנתי שהשירות הזה מיצה את עצמו וכרגע אני מרגישה שהוא אפילו התחיל לגרום נזק. מה נהלי יציאה מדיור מוגן לווייני? אודה לכל טיפ או עזרה, כרגע אני מרגישה כמו אסירה משוחררת שיש לה קצין מבחן וזאת ללא עוול בכפי. ממתינה לתשובתכם, מגי

היי מגי. אני לא איש מקצוע .. כך שתגובתי היא מניסיוני .. באם את מרגישה שמיצית את העניין של "העזרה מהדיור המוגן".. ואינך זקוקה להמשך לווי . יש לך לדבר עם העו"ס האחראית שלך ועל העובדות איתך ועימה .. >> אין לי ספק שהיא וכולם יבינו זאת ויקבלו את החלטתך הנכונה לך נכון להיום. בהצלחה בהמשך דרכך . מצו"ב המייל שלי באם תרצי .. [email protected]

שלום רב, הנני בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה, רציתי לשאול איך ניתן להגיע למשרת חונך של נכי צה"ל או יתומי צה"ל?

באזור חיפה...

אני מתחילה ללמוד ,דרך סל שיקום,לימודים גבוהים,האם כשאמצא עבודה,יקחו או יורידו לי הקצבה-שיש לי אותה לצמיתות ,קיצבת נכות מלאה יש לי, תודה

יש כל מיני סדנאות שאמורות לעזור למצוא עבודה, לכתוב קו"ח, שיווק עצמי והשד יודע מה עוד. זה מתקיים נגיד במרכזי צעירים ואפילו בלישכת התעסוקה. האם יש טעם לספר שם בריאיון הראשוני נגיד, שיש לי רקע של בריאות הנפש ? האם זה יכול לעזור להתקדם ולמצוא עבודהבאמת ? או שדווקא עוד פעם סטיגמות ויחס מזלזל מצד אנשי צוות ? אני מובטל ומחפש עבודה, אפילו עם תעודות וקורס וכל החרטא הזה, ונמאס כעבר להרגיש כמו פרזיט בעל כורחי. מה אומרים ?

מה אתה חושב? בוא נהיה ריאלים לדקה. כשהסטיגמות אצל אנשי המקצוע כל כך חזקות, אתה מצפה ממעסיקים שיבינו ויתחשבו? צא מהסרט יקירי. כתוב בקורות החיים שהיית בחו"ל, בין עבודות, או שעסקת באמנות פלסטית, ואת האבחנות הדכאניות תשאיר במקומן הראוי - עמוק בארון

גבר, לא דיברתי על מעסיקים בכלל. הלוואי שהייתי מגיע לראיונות ... איך אומרים, קודם נחצה את הגשר... לא משנה, תהיה בריא...אגב, אץ כל האבחנות או וואטאבר אני לא מכניס לשום ארון, לא סופר לא אותם ולא את אנשי המקצוע. לא מתייחס לזה בכלל, מעבר לבירוקרטיה שצריך וזה.

תודה, רק שלא התכוונתי פה למעסיקים אלא דווקא לסדנאות הכנה וכאלה (למשל סטרייב). הבעיה שלא קוראים לי לראיונות, ומצד שני בסל שיקום וכל מיני עמותות שאמורות לשלב בעלי צרכים מיוחדים וזה - איך לומר בעדינות, אכלתי מהם XXX לצערי. מה שמצחיק (או עצוב, תלוי איך מסתכלים) זה שכשבנאדם אומר שנמאס לו לחיות אז זורקים אותו אשפוז ל"טיפול", ואילו כשלאותו בנאדם נמאס להיות מובטל, אז לך לחפש את החברים שלך...מדבר מניסיון לצערי בכל מקרה, אשמח אם תוכלי לפרט בקשר לעובדי השמה בבטיוח לאומי שהזכרת - למי לפנות ? מה לומר ? אגב, יש לי תעודה מכובדת בתחום של מחשבים, ואני מחפש לעבוד בכבוד ולא שכר מותאם או ניצול ב8 שח לשעה...את זה שישאירו לאסירים מצדי תודה

אם כולם פה עובדים ומאושרים, אשריכם וטוב לכם. ואם יש לכם טיפים או מידע בקשר למה שרשמתי, זה יהיה נחמד. לא לענות כולם בבת אחת...:(

מדריך שיקומי אמר לי לפני כחודש וחצי לבלוע אופטלגין 42 כדורים עם שתיה מתוקה שלא יהיה מר בפה כל נגלה 3-4 כדורים עד שאגמור הכל וזה מה שעשיתי לפני כחודש וחצי בשבוע שעבר המדריך דרש שאבצע עוד פעם ניסיון אובדני אחרי שסירבתי ללכת למטפלת האישית שלו אני יודע שהעבודה בשבילו זה כמו אויר לנשימה זה מה שמחזיק אותו פניתי לע"וס ולמנהל איך אפשר להתמודד איתו ישירות על מנת שיהיה קשר טוב ושימשיך לעבוד

את צריכה להפנות את הכותב למשטרה, או לפנות בעצמך על חשד להתעללות בחסר ישע. תתביישי לך.

אני מרגיש שנגמרו לי כל הכוחות הנפשיים מול המדריך בלית ברירה אחרת אעשה את דרישו ואבלע עוד הפעם כדורים ד"ר רסקין מנהל מחלקה בכפר שאול לקח אחריות עלי פניתי למחלקה ולא קיבלתי מענה יעיל כמו כפניתי לעזרה ראשונה נפשית לא עזרו כלום הצוות בהוסטל ראה את תוכן ההודעה והמנהל עושה שיהיה לי רע מאד בהוסטל אני מרגיש חסר ישע וחסר אונים מולם מה אעשה ?לבלוע עוד הפעם כדורים?

איזה מן מדריך שיקומי זה שמעודד התאבדות??? לפנות דחוף למשטרה על דבר כזה, מעשה פלילי ולא מוסרי בלשון המעטה.

שידול ודחיפה להתאבדות זה לא חוקי ופלילי .תפנה במהירות האפשרית לעובדת סוציאלית או פסיכיאטר או לממונה על המדריך.

שלום רב, מקווה שתוכלו לייעץ , לעזור לתת רעיונות ... אחי הקטן בן 32 היום אובחן כחולה סכיזופרניה לפני כ 5 שנים שבמהלכן הוא נכנס ויוצא מאברבנאל ופעמיים גם באשפוז כפוי. בעברו היה בחור מוצלח יוצא יחידה מובחרת עם עתיד גדול לפניו , המצב בבית הורי בו הוא חי גם כלכלית וגם נפשית אינו קל . אבחון מצבו קרה לאחר שימוש בסמים קלים וכימיקלים .. ומאז אושפז מספר פעמים ולא מוכן לשתף פעולה לגבי שיקום .אני איני גר בבית וחיי את חיי ולצערי לא תמיד משתפים אותי הורי במתרחש בפעם האחרונה לפני מספר שבועות הוא איים על הוריי ונכנס לאשפוז כפוי באברבנל מעבר לכך לא מקפיד באופן רציף לקחת את הזריקה והתרופות הרשומות לו ולהערכתנו משתמש במקביל גם בסמים. הוא נמצא כרגע בבית הורי במצב סטטי לרוב סגור בחדרו לא עובד מנותק מהסביבה ומחברים לא מגיע לאירועים משפחתיים ולטיפולים ולא מוכן לשתף פעולה בשום דבר. אנחנו מנסים לשכנע אותו לשפר את מצבו אך הוא שלילי לחלוטין. כולנו נמצאים במעיין מבוא סתום ודאגה גדולה לעתיד לבוא ולפחד הגדול שהוא נמצא בחור שחור בלי עתיד וינסה לפגוע בעצמו. אנא הצעות לעזרה במצב .

שלום רב לפני כמה שנים אובחנתי כסובלת מסכיזופרניה ואושפזתי לכמה ימים. לדעתי טעו באבחנה שלי, אבל זה לא ממש משנה - בתיק הרפואי שלי רשום מה שרשום, וזה המצב. כיום אני כבר מספר שנים בלי תרופות ומתפקדת יופי מכל הבחינות, והפסיכיאטר האחרון שאבחן אותי כתב שאני לא סובלת מפתולוגיה. אולם עדיין יש לי אחוזי נכות שאין לי מושג איך מוחקים....... היום אני מסיימת תואר שני, ושוקלת הסבת אקדמאים לסיעוד. בטפסי הקבלה ללימודים יש תמיד הצהרה שצריך למלא לפי החוק, שלא סבלת ממחלה מסוכנת למשל..... הכוונה היא למחלות נפש. השאלה היא האם יש סיכוי שיקבלו אותי למרות ההיסטוריה הרחוקה והנכות? או שזכותם לנפנף אותי עוד לפני הראיון ? מה אני יכולה לעשות בנדון? אלונית

שלום, אני סובל מפוסט טראומה כתוצאה תאונת דרכים וקיבלתי נכות נפשית. במקצועי אני רו"ח אך ב-3 האחרונות אני לא עובד כלל. ניצלתי את ה-3 השנים האחרונות בהם אני לא עובד לקבלת טיפול בניסיון להשתקם, טופלתי אצל פסיכולוג קליני ואצל מטפלת ברפואה אלטרנטיבית (להקלת כאבים). הטיפולים לא עזרו כ"כ ואני סובל מקשיי תפקוד רציניים (עייפות כרונית, כאבי ראש, מחסור אדיר בשינה, קשיי ריכוז ועוד). הפסיכולוג שלי המליץ לי לנסות להשתלב בעבודה במשרה חלקית ואף הציע לסדר לי מקום עבודה כזה אך זה לא הסתדר לי כי מקום העבודה הוא בעיר אחרת ויש לי בעיה רצינית בניידות ופחד משהייה בכבישים. רציתי לדעת האם יש ארגון שיכול לעזור לי בשיקום ובעיקר במציאת עבודה במשרה חלקית באזור מגוריי? אינני רוצה ואינני מוכן לשקר בראיונות עבודה והייתי רוצה להשתלב במקום עבודה שמודע לבעיותיי. אני מוכן לעבוד ללא תשלום, הכל העיקר ולנסות להשתקם ולהשתלב שוב בחברה ובעבודה. תודה מראש.

תעסוקה נתמכת למקבלי קצבת נכות דרך משרד הבריאות וביטוח לאומי. או דרך עמותת אלווין יש להם אתר יש להם סוג סיוע בחיפוש עבודה שלא נועד למי שמקבל סל שיקום. ויש עוד עמותות שעוזרות ניתן למצוא ולפונים באינטרנט. יש גם שיקום דרך ביטוח לאומי - אבל לא ידוע לי אם זה יעיל.. אפשרות אחרת שתתנדב לעמותות במקצוע שלך. ואולי משם תגיע לעבודה גם בשכר. מקווה שעזרתי.

אני כבר סובל שנים, מחוסר אנרגיה לתפקד. אני מתכוין על עבודה או לימודים. אבל כל השאר היגיינה בישול קריאה וכו' הכל בסדר. אכן עברתי משבר דכאוני במשך כשנה בגיל 17, וזה מה שיצא ממנו. חצי בריא.? הרופא אומר שאני חולה. וקורא לזה סכיזופרניה סימפטומים שליליים - הוא טוען שהחשיבה שלי לקויה ובעיקר דמיונית כי "אני רוצה חיים קלים", ובעצם חליתי באובדן יוזמה ו"כח רצון". מפורש אומר שאין לי 'תסמינים חיוביים'. התרופות, הן האנטי פסיכוטי והן הנוגדי דכאון כמעט ולא עוזרות. כי אין לי דכאון אני ממזמן יוצא ופוגש חברים, אני קורא הרבה יושב שעות באינטרנט. אבל לא עובד, ולא לומד כלום. הייתי מאד רוצה לדעת מה הדבר הזה? מציק לי להבין את הסבר מה עובר עלי. תודות

שלום, יש לי נכות (נפשית) 100% ו50% אי כושר. מקבל קצבת בט"ל. ועובד בשכר של כ 300 ש"ח לחודש. אני בן 32 וקיבלתי את הנכות לצמיתות לפני שנתיים. אשמח שתענו לי: 1. כל כמה זמן ואיך בט"ל בודק אם השתנה מצבי הבריאותי-נפשי? 2. האם (וכל כמה זמן) בט"ל בודק בתיק שלי בקופ"ח האם ביקרתי אצל הפסיכאטר? האם קניתי את התרופות? 3. מבלי קשר לשאלות הנ"ל, אני גר ידיד ואיני משלם שכד. אני רוצה לקנות דירה ראשונה להשקעה ולהשכיר אותה. האם דמי השכירות עלולים לפגוע לי בקצבת הנכות? תודה רבה :-)

תודה

עזרה מישהוא? כתוב לי החלטת ועדת השיקום האזורית..ואז "לאחר דיון בתכנית השיקום שלך שהתקיים בועדה..." הוחלט לאשר לך את השירותים הבאים: חונכות 4.0 ש"ש- 4.0 ש"ש (אני מניחה שזה אומר שעות שבועיות) עד כאן הכל טוב ואז טיפול שיניים פרוטטי- 0.0 ש"ש מועדון חברתי למבוגרים- 0.0 ש"ש (זה בטח עמיתים) אז מה זה אומר שאישרו לי רק חונכות???????????.