פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אני סטודנטית והשנה אני אמורה לסיים את לימודי ,מתחילת לימודי התרגלתי שכאשר אני בלחץ אני מתחילה ליגוע בפני כך שנוצרים אצלי פצעים , את הדבר הזה אני עושה במקרים שאני גם רבה עם בעלי ובכול הזדמנות שאני מוצאת מראה, בהיותי בתיכון עשיתי זאת גם ,אך ברגע שהפסקתי ללמוד הפסקתי. כיצד אני יכולה לעזור לעצמי להפסיק לעשות זאת?
היי צ'שר, ייתכן מאוד שאת סובלת מתופעה שנקראת "חיטוט כפייתי בעור", תופעה הדומה בבסיסה לטריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), מבחינת השימוש בפעולה מרגיעה של גרימת נזק חיצוני כלשהו לגוף. תיארת את הבעיה בצורה נכונה כשאמרת שהנגיעה בפנים נובעת מלחץ. לכן, היא למעשה פעולה מרגיעה עבורך שהפכה למעין "הרגל מגונה". הטיפול העיקרי בחיטוט בעור הוא טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, אשר ניתן ע"י מטפל המומחה לנושא. מטרת הטיפול היא למידה כיצד לשלוט בדחף לחטט, והחלפת ההרגל המגונה בהרגל אחר, שמרגיע באותה מידה ואינו מזיק לגוף. לכן, אני ממליצה לפנות למטפל קוגניטיבי- התנהגותי באיזור מגורייך, וניתן במקביל גם לפנות לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי משלים. הטיפול התרופתי המומלץ הוא בדרך כלל נוגדי דיכאון (שעוזרים מאוד גם במקרים של אובססיות). הטיפולים עובדים בצורה אופטימלית אם שניהם ניתנים במקביל. בהצלחה!
בעבר נטלתי ציפרלקס לחודשים אחדים ואז הופיע לי חריקות שיניים וכבר 5 שנים אני סובלת מזה ביום זה כבר פחות לא כמו בהתחלה שהיו לי התקפות כל היום אבל עדיין בלילות אני סובלת מזה, כיום אני בתקופה לא טובה לאחר פרידה מחבר אחרי קשר של 4 שנים , מזה כ שנה וחמישה חודשים שנמצאת במשבר, אני סובלת כנראה מדכאון, והמליצו לי לקחת איקסל כדור נוגד דכאון וחרדה, ואני מתעקשת ומסרבת לקחת כי אני פוחדת נורא שמא זה יעשה לי מה שהציפרלקס עשה לי, אמרו לי לקחת כדור אחד ביום בבוקר 25 מ"ג ולראות בהמשך מה לעשות, אני מאוד מאוד חוששת אבל בו זמנית אני סובלת מאוד ומתקשה לתפקד נורמלי בחיי יום יום בשגרה. אשמח לתשובה לעזרה תודה
היי אופטימית, שאלתך אינה שייכת לפורום- בראש ובראשונה זהו אינו פורום פסיכיאטרי, ולכן איני יכולה לענות על שאלות בנושאי תרופות. בנוסף, השאלה אינה שייכת לתחום ההפרעות האובססיביות. את יכולה להפנות אותה לפורום פסיכיאטריה או לפורום דיכאון- אבחון וטיפול, המנוהלים על ידי רופאים שיכולים להשיב על שאלות בנושאי תרופות. סופ"ש נעים!
בגלל מחשבות טורדניות ובעיות בזהות המינית שאלה גרמו לדכאון וחרדה , תודה בכל אופן
שלום אני די ודאי שיש לי ocd שכמובן בא לידי ביטוי בדרכים שונות. בדרך כלל המחשבות ocd שלי מתרכזות סביב רגשות אשם על זה שאני מסתכל על אנשים שנראים טוב כאשר רגשות האשם מופיעות בעיקר כשהאדם בו אני מסתכל הוא קטין כי אז עולה החשש מפדופיליה למרות שאין שום סיבה הגיונית שאחשוש מזה. יכול להיות שבעבר המאד רחוק כשהייתי בסביבות גיל 15 לפני כ25 שנה כשעשיתי בייביסיטר לכמה ילדים , יש סיכוי שנגעתי באחת הילדות איפה שאסור לגעת אבל אני ממש לא בטוח שזה קרה ואני יודע שיש תופעה כזאת בocd שמנסים לשחזר אירועים מהעבר שלא תמיד קרו. גם אירוע כזה משגע אותי ומדי פעם מתעורר אצלי בראש ולא מרפה. היום נהגתי באוטו בלילה וכנראה שהגלגל הקדמי פגע קצת באבן המדרכה והמחשבה שאולי פגעתי במישהו לא מרפה. האם האירועים שציינתי מראים שיש לי או סי די ? האם אלו תופעות נפוצות? מצטער על האריכות.
היי דניאל, הסימפטומים שציינת יכולים בהחלט להיות חלק מ-OCD, מחשבות על כך שפגעת במישהו או שאתה עלול לפגוע במישהו הן אחד התכנים הנפוצים (אם כי לא הנפוצים ביותר, כמו ניקיון, בדיקה וספירה) הקשורים בהפרעה. עם זאת, כדאי לשאול את עצמך: לגבי התופעה הראשונה- עד כמה אתה מאמין באמת שתפגע במישהו כיום (כלומר, עד כמה המחשבה הזו הגיונית ומבוססת)? לגבי התופעה השניה- עד כמה אתה מאמין באמת שפגעת במישהו בתאונת דרכים (בסולם של 0-100)? אם התשובה לאחת השאלות או שתיהן נמצאת בצד הגבוה של הסקאלה, זה יכול להשפיע על האבחנה ועל צורת הטיפול בך, לפחות בצורה חלקית. בהצלחה! שרון.
שלום, רציתי לשאול בהקשר לשאלה של הבחור, מה זאת אומרת שיכול להיות שזו אבחנה אחרת? איזו אופציות יכולות להיות?
שלום, הנני בחור בן 41 רווק. אני סובל מילדות בבעיה כאובה מאוד של ניתוק וחוסר יכולת תקשורתית, הבנת מצב, חוסר שליטה במצב. זה מתבטא בפחד מאנשים מתגובותיהם. כל מילה שנאמרת אני חושש ונפגע. אני לא מסוגל לקרוא ספר או לראות סרט משום שאיני מצליח לזכור פרטים ושמות. אני נמצא במערבולת פנימית 24 שעות 7 ימים בששבוע. אין לי יכולת שליטה והבנה של מה חשוב ומה צריך לעשות בכל רגע ורגע. מעולם לא היתה לי חברה. התמיכה היחידה והחשובה שיש לי היא מאמי שעוזרת לי בכל דרך מכינה לי אוכל כביסה כספים אבל זה לא דרך חיים. הבעיה שלי מטרידה אותי וגיליתי שאין עוד אדם עם בעיה כזו בעולם...אני לא מצליח לשמוע ולהפנים מה שנאמר וכל הזמן אני בהלם. אני מטופל בתרופות פסיכיטריות שאינן קשורות לעומק הבעיה. הייתי אצל פסיכולוגים ונבדקתי על ידי מבחנים נוריופסיכולוגיים. אני לא זוכר את עברי היכן הייתי או מה עשיתי. זה מתבטא בכל דדבר כמו איזו חולצה אני לובש או מה עליי לעשות כרגע. אני חושש מכל הנאמר או נעשה ולכן לא מתפקד בשום צורה. מעולם לא היתה לי חברה טולמעשה אני בודד מילדות. יש לך משהו שיכול לכוון אותי או לעזור לי? אשמח מאוד במידת הצורך למסור פרטים נוספים.
היי גיל, שאלתך אינה שייכת לפורום OCD, ולכן אני מציעה שתפנה אותה לפורום אחר- פורום פסיכיאטריה למשל. בנוסף, אי אפשר לעשות אבחנה של הבעיה דרך האינטרנט, יש ללכת למטפל שאתה באמת סומך עליו, שיגדיר את בעייתך ויסביר לך בדיוק ממה אתה סובל ומה ניתן לעשות. איני מאמינה ש"אין עוד אדם עם בעיה כזו בעולם", בעיות הן בדרך כלל דבר שכיח (מי פחות ומי יותר) ועדיין לא נתקלנו בבעיה פסיכיאטרית שהיתה יחידה מסוגה בעולם... בהצלחה!
לשרון אחלה פורום, ברכות אני קצת בשוק כי יש לי מכל דבר שנכתב פה אם זה תלישת שערות או גרוד הקרקפת עד לגרימת פצעים אני יכולה לשבת שעות ולגרד את הראש עד שאני מרגישה ששורף לי. אני מציינת שאני בטיפול ארוך חנה
היי חנה! תודה על הברכות. באיזה סוג של טיפול את נמצאת? האם בטיפול פסיכיאטרי (תרופתי), פסיכולוגי שכולל רק שיחות, ללא משימות (שיעורי בית) ומטרות קונקרטיות, או שפנית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי? בנוסף, מהי שאלתך בעצם? האם אין שינוי כלל, או שיש שינוי קטן והוא עדיין אינו מספק? בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי אמור לחול שינוי, אפילו הקטן ביותר, תוך בין 5-9 פגישות. אם לא חלה שום תזוזה תוך כ-10 פגישות, אני מציעה לבדוק עם המטפל מה לא בסדר: האם הוגדרו יעדים קונקרטיים התחומים בזמן? האם הוגדרו משימות בצורה מספיק ברורה ואפשרית לביצוע? האם את מבצעת את המשימות המוטלות עלייך? אם התשובה לכל אלה היא חיובית, שאלי את המטפל שלך מדוע לדעתו אין שיפור המספק אותך. ייתכן שאם את מטופלת רק בפסיכותרפיה, יש צורך בתוספת של טיפול תרופתי כדי להגביר את השיפור (ולהיפך- אם את מטופלת רק בתרופות יש צורך בפסיכותרפיה). בכל מקרה, תמיד אפשר להחליף טיפול אם אינך מרוצה ממנו... בהצלחה!
שלום שרון זאת שוב רננה עזרת לי מאוד עם תשובתך הקודמת וצדקת אני אכן לא פיתחתי שום טקסים בעקבות הocd אני סובלת ממחשבות בלבד והן תוקפניות ואלימות בעיקר כלפי הילדים לכן הן כל כך מפחידות שגורמות לאימה. ברוב הדימויים אני רואה שקורה להם משהו רע כמו למשל שננעצת בהם סכין או דברים מזעזעים אחרים ואני מיד מקבלת התקף חרדה בנתיים עברתי שני טיפולים קוגניטיביים שאכן עוזרים כל עוד שההתקף חרדה בא ממחשבה שעוברת לי סתם בראש. הבעיה היא למשל כמו אתמול ששמעתי על המקרה של האמא מרעננה שהרגה את בנותיה היה ממש התקף חרדה ופחד גדול ומחשבות קשות מה יהיה אם זה יקרה לי גם? פחד עצום ממש משתק מה יהיה אם אאבד שליטה וכו? אני יודעת שאלו מחשבות שאופייניות מאוד למקרים של או סי די עם מחשבות אלימות אך זה לא מנחם אותי ולוקח לי המון זמן לחזור לרגיעה זה ממש מציף אותי למרות שאני יודעת בוודאות שאין שום סיכוי שבעולם שאפגע בילדיי באותו רגע החרדה משתקת ואי אפשר לחשוב על שום דבר אחר - מה עושים? איך מתגברים על זה? אני לא לוקחת תרופות כי כמובן אני פוחדת מהן למשל שהמחשבות יחריפו או שבגלל השפעת הכדורים באמת אאבד שליטה אני מרגישה אבודה אני יודעת שאני רק בתחילת הדרך עם הטיפול וצריך לתת לו סיכוי אך בנתיים זה קשה מנשוא איך מתמודדים עם זה ?
שלום רננה, כמו שאת אומרת, באמת צריך לתת הזדמנות לטיפול וקצת סבלנות... אני בטוחה שתוכלי להחזיק מעמד, אך בינתיים יש כמה משפטים שאת יכולה לכתוב על דף ולשנן לעצמך בכל פעם שהחרדה מציפה אותך: 1.) אין שום סיכוי שאאבד שליטה, זוהי רק מחשבה שאינה נכונה ואיני חייבת להאמין לה. 2.) אני יכולה להכיל את החרדה, היא לא תהרוג אותי ולא יקרה לי שום דבר רע באמת, לטווח הקצר או הארוך. קודם כל, עלייך להשתכנע (אולי בעזרת המטפלת שלך) שהמשפטים האלה באמת נכונים מבחינה הגיונית, גם אם אינך מאמינה בהם ב-100%. בתחילה מספיקה אמונה חלשה, שעם הזמן והתקדמות הטיפול תיווכחי לדעת שהיא מתחזקת. שיהיה בהצלחה בטיפול ותרגישי טוב!
שרון תודה לך זו פעם שניה שאת ממש עוזרת לי גם עם תשובה מהירה וגם עם הרגעה אני ממש זקוקה לזה אני בטוחה שגם אחרים במצבי קוראים ונעזרים המון תודה וברכות על הפורום הזה
שלום! אני בת 23. תמיד הייתי מצליחה בהכל, מאוד חברותית ומקרינה אנרגיות. בשנה האחרונה התחילו להופיה אצלי מחשבות מתרידות. כאילו סוף העולם מגיעה. כל כתבה בעיתון גורמת לי לחשוב שאיראן הולכים לתקוף אותנו, שמלחמת העולם השלישית בפתח. או לפעמים זה מתחלף באסונות טבע, רעב והתחממות גלובלית. אין לי תאבון וכבר ירדתי 8 קילו בחודשיים האחרונים. אין לי מוטיבציה לשום דבר, אני לא רוצה לעשות כלום. לא בשביל עצמי ולא בשביל אחרים. זה מין מצב כזה של חרדה-דיכאון-פחד... תעזרו לי להתגבר על זה.
היי ג'י, הייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לעזור לך להתגבר על הבעיה, אך בפורום אני יכולה רק לייעץ ולא ממש לשנות את המצב הנפשי שלך. כנראה שאת סובלת מהפרעת חרדה, אולי מסוג GAD (הפרעת חרדה מוכללת), ונשפע גם שיש לך סימפטומים של דיכאון. אני ממליצה שתפני בהקדם האפשרי לטיפול פסיכולוגי ורצוי גם פסיכיאטרי, לקבלת תרופות נגד חרדה- דיכאון. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ הוא התנהגותי קוגניטיבי. בכל אופן, אוסיף ששאלתך לא שייכת לפורום, מאחר שהבעיה כנראה לא קשורה ל-OCD. תרגישי טוב ובהצלחה!
שלום אני בחור בן 29 בריא ומתפקד היטב. כשאני בעבודה או בסביבה חברתית אני צוחק,בעל מצב רוח טוב וכ'ו.. אבל שאני פתאום לבד כזה עם עצמי מתחילות לעלות לי המחשבות "הרעות". לפני כמה שנים סבלתי מהפרעות חרדה ומחשבות טורדניות עם תופעות קשות(חוסר שינה,רעידות וכדומה). שילבתי טיפול פסיכולוגי עם טיפולים אלטרנטיבים והדבר עזר לי מאוד. עכשיו התופעות קצת חזרו ואני מתחיל שוב לחשוב מחשבות טורדניות מאוד שגורמות לי לחרדה גדולה. אני זוכר שהפסיכולוג אמר לי שהחרדה עצמה גורמת למחשבות האלה אבל אני כבר לא יודע מה גורם למה? פעם המחשבות היו כאילו אני חושש לחלות בסכיזופרניה ולא עבר יום שבו לא חשבתי על המחלה והשלכותיה. איכשהו התגברתי על זה אבל עדיין זה צץ מידיי פעם. המחשבות התחילו להיות ממש טורדניות ואיומות כמו פתאום שעולה לי מחשבה כאילו מישהו פוגע בילד שלי או באישתי (סתם ככה) וכאילו פתאום עולה לי מחשבה כאילו אני רואה את עצמי נותן סתירה לילד שלי והדבר פשוט גורם לי לחרדה ענקית.אני מכניס את עצמי עוד יותר ללחץ במחשבה ש"מה אתה חולה נפש מה אתה חושב דברים כאלה עוד יאשפזו אותך" בתוך תוכי אני יודע שהדבר מגוחך עד מאוד אבל אני פשוט לא מצליח להפתר מזה. אינני מעוניין בטיפול תרופתי כי אני לא מאמין בכדורים כי אני מאמין שצריך לטפל בשורש הבעיה. מה את מציעה לי? האם לכל בן אדם עולות פתאום מחשבות כאלה או שפשוט הם חולפות לו סתם ככה בראש? כי הדבר מאוד מלחיץ אותי. תודה.
איציק אתה לא לבד אני סובלת גם בארבעה חודשים אחרונים ממחשבות איומות שמשתקות אותי גורמות חרדות ואובחנתי גם כסובלת ממחשבות כפייתיות והן גם מחשבות אלימות אני רואה כאילו הילדים שלי נפגעים או קורים להם דברים רעים זה נורא התחלתי טיפול קוגניטיבי אני מקווה שיעזור אך הפסיכולוגית אמרה שאין לדעת מאיפה המחשבות באות ושצריך להתייחס אליהן כמחשבה בלבד למרות שהן מבעיתות אותי עד כדי כך שאבדתי תיאבון גם לי יש ימים שאני פוחדת שאולי המצב יחמיר ויהפוך לסכיזופרניה אני כל כך מבינה אותך השאלה שלי היא לשרון - האם אפשר להפתר מזה אי פעם? האם זה לתמיד? האם זה יכול להתדרדר למחלה קשה יותר כמו שציינתי למעלה?
היי רננה, אני ממליצה לקרוא את התגובה שכתבתי לאיציק. בדרך כלל אין קשר בין מחשבות טורדניות לבין סכיזופרניה, ואין זה אומר שאת מאבדת את שפיות דעתך. ישנם מקרים מסוימים בהם קיים ל-OCD מרכיב פסיכוטי: מדובר במקרים שבהם אנשים מאמינים שמחשבותיהם נכונות, לדוגמא: אדם שבאמת מאמין שאם לא יזיז את הכיסא 4 פעמים, יקרה משהו נורא. בדרך- כלל, אנשים שסובלים מ-OCD יודעים שהמחשבות האלה לא הגיוניות, אך עדיין אינם מוכנים להפסיק את הטקסים, כי אינם מוכנים לקחת את הסיכון שהפחד יתממש. במקרים כאלה, הפסיכיאטר מוסיף טיפול תרופתי אנטי- פסיכוטי. נראה לי אינטואיטיבית שבמקרה שלך, החרדה מהמחשבות כה מלחיצה אותך, עד שקשה לך לתפקד, בעיקר בגללה. כמו שכתבתי לאיציק, עיקר הטיפול בהתחלה הוא להפסיק להילחץ מהמחשבות (כמו שהמטפלת אמרה לך), הן אינן מסוכנות ואינן אומרות שום דבר עלייך כאדם. וכנראה שגם לא על שפיות דעתך (אני מאמינה שבמקרה שכן, המטפלת היתה מפנה אותך לפסיכיאטר, לקבלת טיפול אנטי- פסיכוטי). דבר נוסף- בהחלט אפשר להתגבר על ההפרעה ולחזור לתפקד כרגיל, אם מקבלים את הטיפול הנכון ומתמידים בו. בהצלחה!
היי איציק, יש סוג של OCD שכולל מחשבות כמו שאתה מתאר. הוא נקרא OCD של תוקפנות: במקרים האלה מדובר על מחשבות תוקפניות או דחפים תוקפניים שמציפים את האדם, בניגוד למה שהוא רוצה. לפעמים הדחפים קשורים לאנשים הקרובים אלינו- אנחנו פוחדים שנפגע בהם למרות שברור שאיננו רוצים בכך. ודם כל, אין קשר בין בעייתך לבין סכיזופרניה, והמחשבות האלה בהחלט לא מצביעות על כך שאתה מאבד את שפיות דעתך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול בהחלט לעזור, המטפל יעבוד איתך בראש ובראשונה על העובדה שאתה נלחץ מהמחשבות שלך (כלומר- הצעד הראשון בטיפול הוא לא להילחץ מהן). כאשר תלמד להכיר ולהבין את משמעותן האמיתית, הן ילחיצו אותך פחות ופחות, ותחוש גם הפחתה במחשבות עצמן. מאוד מומלץ! בהצלחה.
היי שרון אני קודם כל מאוד מודה לך על התשובה המהירה. בהחלט הארת את עיני לגבי החרדה שיש לי. שאני מתחיל לחשוב על כך לעומק אני מתחיל להזכר שבגיל מאוד מוקדם וצעיר חלמתי חלום שהייתי חושב שאם אעשה משהו חריג כמו שארוץ ברחוב עירום אז יקרה משהו נפלא כמו למשל שהעולם כולו יעצור ואז אוכל לטייל בעולם ואעשה מה שאני רוצה וזה באמת מה שקרה בחלום! בתור ילד כמעט האמנתי בזה כי הייתי מאוד תמים ועד היום יש לי את המחשבה הזו שאם אעשה משהו חריג מאוד ולא רציונלי אז יקרה משהו נפלא. אני חושב שהבעיה פשוט נעוצה בחוויה בילדות שעברתי שנחרטה בזכרוני אי שם במח :) האם גם זה ניתן לפתירה בCBT? כמו כן יש לי עוד הפרעה שיש לי אותה כבר 10 שנים . אני פשוט קורץ בעין אחת ומסתכל על נקודת אור בחדר. אני כמובן לא עושה זאת בפומבי אלא רק ואך ורק שאני לבד. פשוט פתאום באה לי הרגשה שאני חייב לעשות זאת. אני מקשר את זה שלפני 10 שנים היתי צריך להרכיב עדשות ומשום מה הדבר הטיפשי הזה נתפס אצלי מאז למרות שאינני מבין את הקשר אבל אני יודע בוודאות שזה התחיל מאז. האם גם זה קשור לOCD? ושוב תודה כל דבר שאת מסבירה לי מאוד עוזר לי להבין את הבעיה ודרך ההתמודדות איתה.
אני מטופלת בסרוקסט מספר שנים עקב OCD ומרגישה מצוין.נסיונות עבר להפסיק לקחת התרופה,כשלו.ברצוני להיכנס להריון בעוד כ4 חודשים.האם ניתן לקחת סרוקסט בביטחה במהלך ההריון?אם לא,האם יש תחליפים טבעיים או הומאופטיים? האם את מכירה רופא מומחה באיזור פתח תקוה שיכול לייעץ וללוות במהלך ההריון? אודה על תשובתך המהירה
היי ריש, אינני רופאה, ולכן אינני יכולה לענות על שאלות לגבי בטיחות תרופות בזמן הריון. ניתן להתקשר למכון הטרטולוגי הארצי כדי לברר זאת- 02-6243669, או לחלופין לפנות למרכז הטרטולוגי בביילינסון (הקרוב למקום מגורייך): 03-9376911. לגבי פסיכיאטר בפתח תקווה, אברר בשבילך ואשלח לך באימייל, בהתאם לכללי הפורומים. בהצלחה!
שלום לכולם, פנתה אליי היום כתבת מעיתון אינטרנטי, המכינה כתבה על טריכוטילומניה. בנוסף לעובדה שהיא מראיינת אותי לגבי ההפרעה, היא מעוניינת לראיין גם אנשים הסובלים מההפרעה (בעילום שם כמובן!), אשר יחלקו חוויות אישיות לגבי הסימפטומים והסבל הכרוך בהפרעה. המעוניינים להשתתף בכתבה יכולים לפנות אליי באופן אישי למייל: [email protected] סופ"ש נעים לכולכם! שרון.
אני סובלת מחרדות, לקחתי כל מיני תרופות, דבר לא ממש עזר. לאחרונה הפסקתי ואני סובלת כל כך שאני על ממש על הסף. למי לפנות? הייתי מאושפזת בטיפולי יום, יש עוד אופציות? טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא בא בחשבון. תודה
שלום, בהודעתך חסר מידע- האם היית מאושפזת רק עקב חרדות? אני מניחה שאת מתכוונת לאשפוז סיכיאטרי, שכיום בדרך כלל מיועד לסובלים מהפרעות פסיכוטיות, מאניה דיפרסיה או הפרעות מצב רוח אחרות. במקרים שבהם החרדה אכן מלווה בהפרעות פסיכיאטריות אחרות, צריך לתכנן את הטיפול מאוד בזהירות עם הפסיכיאטר המטפל בך במרפאה. ניתן לבקש גם טיפל פסיכולוגי מהמרפאה בה את מטופלת, בחינם. ובדרך כלל מקבלים (תלוי באיזו מרפאה את מטופלת). אציין שרצוי מאוד שהפסיכולוג אכן יעבוד בשיטה התנהגותית קוגניטיבית, שהיא היחידה המוכחת כיום שבאמת יכולה לפתור בעיות של חרדות לאורך זמן, מעבר לטיפול התרופתי. בנוסף, אם אינך מרוצה מהטיפול הפסיכיאטרי, תמיד אפשר לפנות לפסיכיאטר אחר, אפילו באותה מרפאה. בהצלחה!
בני בן 20 וקצת סובל מאוסידי קשה. אבל הוא לומד, מבלה עם חברים ויש לו בת זוג. הוא טופל עד היום בציפלקס 20 מ"ג וזה לא ממש עוזר כבר. היינו אצל פסיאטר שהכפיל לו את המינון והוסיף רספרדל. האם זהו מינון סביר? היינו רוצים להתייעץ עם מישהו נוסף. בני אינו מסוגל כרגע ואף אינו מוכן לנסות טיפול קוגניטיבי. אשמח לתשובה. אם.
היי אור, אכן חשוב לפעמים לקבל חוות דעת שנייה, בעיקר אם יש לכם ספקות לגבי הטיפול. אם את רוצה המלצה לרופא ספציפי, כתבי מאיזה איזור אתם בארץ ואוכל להמליץ לך בהודעה דרך המייל. דרך אגב, אינני פסיכיאטרית, אך אני עובדת יחד עם פסיכיאטרים וידוע לי שפעמים רבות משתמשים בתרופה Favoxil לטיפול ב-OCD, שהיא נוגדת דיכאון מאותה קבוצה של הציפרלקס (SSRIs). טוענים שהפעילות שלה מכוונת בעיקר למרכיב האובססיבי, לעומת הפעילות של הציפרלקס שמכוונת בעיקר למרכיב הדיכאוני של הבעיה. עם זאת, פסיכיאטרים רבים נוטים לתת דווקא ציפרלקס לסובלים מ- OCD.
שלום רב! אני סובלת כבר כמה שנים מתלישה כפייתית של עור מהראש, שיחד איתו גם נתלשות שערות. האם זו בעייה מוכרת? האם זה ממשפחת הטריכוטילומניה? אני מטופלת כבר מספר חודשים בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי. ובנוסף לכך מטופלת בתרופות על ידי פסיכיאטר נחשב. אין הטבה במצבי, אלא שאפילו ישנה החמרה!!! מה עוד אוכל לעשות בנידון? ray.
היי ריי, הבעיה שלך בהחלט נשמעת כמו סוג של טריכוטילומניה או הפרעה אובססיבית שקרובה לטריכוטילומניה. זאת בהנחה, שתלישת השערות אכן נובעת מגורמים חרדתיים- כפייתיים ולא אחרים (פסיכוטיים למשל). אני מציעה לשאול את הפסיכיאטר שלך תוך כמה זמן הטיפול התרופתי אמור להשפיע, משום שייתכן שצריך עוד קצת סבלנות עד שתראי תוצאות. לגבי הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (שהוא אכן הטיפול המומלץ לבעיה), אם אינך רואה שיפור, ולו קטן, לאחר כ-10 פגישות, דברי על כך אם המטפל שלך- האם ניסיתם את כל הטכניקות הטיפוליות המתאימות? את יכולה לשקול גם פנייה למטפל CBT אחר. במקרה שיש הפרעה שהיא קשה ("עמידה") לטיפול, מומלץ לחפש מטפל הנחשב למומחה בעל שם בנושא. תרגישי טוב!
שלום, בעברי הרחוק הייתה לי תקופה שהייתי מרבה לשחק עם השיער הרבה ולעשות קשרים "בכוונה" כדי לנסות לפרק אותם אח"כ, דבר שיצר תלישת שיער.. מאז אובחנתי כסובלת מחרדות והתחלתי להשתמש בלוסטרל. כיום אני כבר עשרה חודשים מאז הפעם הראשונה שהתחלתילהשתמש בכדור.. אבל התופעה של התלישת שיער הבלתי רצונית חזרה..לעיתים אני מתעוררת מתוך שינה ושמה לב שאני משחקת עם השיער ותולשת מין "כדורי שיער" שכאלה...הדבר מאד מאד מפריע ומביך אותי.. יש משהו שניתן לעשות? תודה
לילי שלום, כדי לפתור את ההרגל המגונה של תלישת השיער, שייתכן מאוד שהוא קיים כדי להפחית חרדות ולחצים, יש צורך, קודם כל, לברר עם הפסיכיאטר המטפל בך- אם הטיפול עזר בעבר והפסיק לעזור, אולי יש מקום להחליף את התרופה או להעלות את המינון. אולם, טיפול תרופתי עוזר בצורה חלקית לעתים, ופעמים רבות לאחר שמפסיקים אותו, התופעה חוזר. לכן מאוד מומלץ לשלב טיפול התנהגותי- קוגניטיבי, שיעבוד על שינוי ההרגל המגונה, מודעות לדחף התלישה שלך ולפעולות שלך והפחתת לחצים בדרכים חלופיות. ציינת כי התלישה נעשית באופן "אוטומטי", "לא מודע" ואפילו בלילה- לכן, הטיפול יכול לסייע לך לפתח מודעות לפעולותייך ולהפסיק אותן בצורה מבוקרת. הסיכוי שההרגל יחזור על עצמו יהיה פחות במידה מאוד משמעותית. ראי גם התשובה שהשבתי לרונית בפורום זה. שבת שלום!
שלום שרון כבר כ 10 שנים יש לי נטיה לתלישת שיער. שערה שערה.. יש לי אזור בראש כבר עם שיער דליל.. אני בת 26 האם יש לזה פיתרון לא תרופתי? תודה מראש
היי רונית, התופעה ממנה את סובלת, במידה שמדובר בתלישת שיער כפייתית (הנובעת מדחף לתלוש את השיער), נקראת טריכוטילומניה. בוודאי שיש לכך טיפול לא תרופתי. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול פסיכולוגי התנהגותי- קוגניטיבי (CBT), העוסק בעיקר בשינוי הרגלי התלישה, שליטה בדחפים ומציאת דרכים חלופיות להפחתת הלחץ המוביל לתלישה. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול משולב- תרופתי יחד עם התנהגותי קוגניטיבי.כאשר יש שיפור משמעותי בסימפטומים כתוצאה מהטיפול הפסיכולוגי, מפחיתים בהדרגה את מינון התרופות. הרעיון הוא, שהטיפולים תורמים זה ליעילותו של זה. אולם, אם את לא מעוניינת כלל בטיפול תרופתי, אפשר ללכת רק על CBT.
נפתחת קבוצה חברתית המיועדת למתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים ו/או קשיים בתקשורת בין אישית. הסדנא בת 12 מפגשים שבועיים בני שעתיים מיועדת ל 8-12 לגברים ונשים בגילאים 25-40. הסדנא תונחה על ידי יהודית פרידמן, M.S.W בשיתוף עם יעלה גולדברג , סיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ועובדת מספר שנים כחונכת טיפולית. הסדנא תתמקד בתרגול אינטראקציות חברתיות ובהתמודדות עם גורמים הנחווים כמלחיצים: ניהול small talk, התמודדות עם דמויות סמכותיות, שתיקות, אינטרקציות עם בני/בנות המין השני, "פגישות עיוורות", שימוש באתרי היכרויות באינטרנט, שיחות טלפון וכדומה. יחודה של הסדנא הוא אופיה הממוקד והדגש שינתן בה על "תרגול בזמן אמת" של האינטרקציות. בהמשך לכך הסדנא כוללת מפגשים בקליניקה ומפגשים המתקיימים מחוץ לקליניקה בהם יוכלו המשתתפים לתרגל אינטרקציות "בשטח" בית קפה, סרט, טיול (לאחר שבועיים בהם יתקיימו מפגשים בקליניקה יתקיים מפגש/פעילות חוץ). ההשתתפות בסדנא מותנית בפגישה אישית, ללא עלות, לבדיקת ההתאמה לקבוצה. הסדנא יכולה להתאים למשתתפים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי ו/או בטיפול רגשי. במקרים כאלה יהיה לנו חשוב להיות בקשר עם הגורמים המטפלים לפני פתיחת הסדנא וגם במהלכה. נשמח לעמוד לרשותך לכל אינפורמציה נוספת על הסדנא יהודית 052-5517198 או 03-5490243 בברכה, יהודית קדם-פרידמן, M.S.W ושירה שלםפתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה
הקבוצה תפגש במרכז שלנו ברמת השרון .
שלום, הייתי מעונינת להשתתף בסדנא כזאת, האם זה כרוך בתשלום ואיך ניתן להצטרף, לתיאום פגישה ניתן להתקשר לאורלי 0509-305057
