פורום סרטן הלבלב

שלום רב , בסיטי של אמי התגלו מספר ממצאים: ממצא מתאים ל sol ציסטי לובולרי בזנב הלבלב במימדים אקסיאליים 2 ס"מ × 1.2 ממצא היפודנסי קטן בכיפת האונה הימנית של הכבד בקוטר 1.4 ס"מ טיבו אינו ברור אדרנלים מודגמים בצורה תקינה. ממצא ציסטי במימדים אקסליאריים במיצר קידמי ימני בעורק הפולמונרי 3.5 ס"מ × 5.3 גובהו כ 4 ס"מ מתאים לציסטה פרקרדיאלית. באונה הימנית של בלוטת התריס ממצא היפודנסי הטרוגני בקוטר 2.5 סמ . בבדיקת דם : Cea- 3.57 Ca 19.9 - 54.61 Glogoze 98 לחץ דם : לאחרונה לא מאוזן מתעוררת גם עם 159.. גובה 1.62 משקל 70 אשמח לחוות דעתך מה אומרים שלל הממצאים הנ"ל ... לאילו מומחים לפנות ... מה הדחיפות .. והאם הסיכוי לסרטן גבוה ? תודה

שלום רב אם ביצעתי לפני שנה אולטרהסאונד בטן אשר יצא תקין והלבלב אובחן באופן מלא האם יכול להיות שאחרי שנה התפתח גידול סרטני? האם אולטרהסאונד מבחן סרטן בלבלב? תודה מראש

שלום דר' ותודה מראש, שבועיים יש לי כאבי בטן שמעירים אותי גם תוך כדי שינה בחלק התחתון של הבטן, גם באמצע בצד ימין בישיבה כבר לא יודעת איפה כואב לי כל חלל הבטן...הייתי אתמול אצל רופאה כללית שמיששה לי את הבטן ונתנה לי בדיקות כולל u.s בטן. היא מיששה לי מאד חזק ושמתי לב שהכניסה את היד חזק בתוך הבטן, אמרה שלא מרגישה שהכבד או הטחול מוגדל. השאלה שלי, האם ממישוש חזק מאד והכנסת היד פנימה יכול בטעות כמובן להיגרם נזק לאיברים כי אני מבינה שהיא תופסת את האיבר ולוחצת עליו? כי עכשיו אחרי הבדיקה כואב לי יותר. קרה בעבר בטעות שרופא לחץ על איברים והם נפגעו. אודה לך מקרב לב על תשובתך הכנה. תודה רבה ליאן.

שלום! אמא שלי עשתה MRCP .יש לנו תור לרופא בעוד כחודש. שאלתי היא- האם לפי המימצאים צריך להקדים את התור? אשמח לעזרתכם... סיבת ההפניה: ידוע על עליה קלה בליפז ועמילז מומלץ בירור של הלבלב. ממצאים: בהתייחס לשאלה הספציפית: הלבלב תקין בגודל. ללא הרחבת צינור הלבלב הראשי. לפי סדרות MRCP הודגמו מספר מוקדים ציסטיים זעירים בצוואר הלבלב בגודל עד 6 מ"מ בלבד. בראש הלבלב בגודל כ 5 מ"מ בלבד עם קשר לצינור הלבלב הראשי ככל הנראה IPMN מסוג דוקט צדדי. CBD מודגם לכל אורכו 5 מ"מ בלבד ללא פגמי מילוי. ללא הרחבת דרכי מרה תוך כבדיות. כיס מרה לא נצפה תפוח. אדרנלים ללא גושים. כליות בגודל תקין ללא הידרונפרוזיס. שופכנים אינם מורחבים. האאורטה הבטנית לא מורחבת ואין בלוטות מוגדלות ברטרופריטונאום. הטחול תקין בגודל ובמרקם. כבד תקין בגודל ובמרקם. ורידים הפטים פתוחים ללא פגמי מילוי. וריד פורטלי פתוח ללא פגמי מילוי. לסיכום: מוקדים ציסטיים בלבלב יכולים להתאים ל- IPMN מסוג דוקט צדדי. שאר הממצאים כמפורט במגבלות העדר הזרקה דינמית. האם זה מסוכן ? האם דורש התערבות מהירה? תודה רבה...

אימי בת 72 וערכה אולטראסונד בטן עקב תוצאה של בדיקת סמנים CA19-9 גבוה ( התוצאה 50) תוצאת בדיקת האולטרסונד בחלק של הלבלב הינו: לבלב - ראש וגוף הלבלב ללא ממצא פוקאלי.הודגם 2 DUCT PANCREATIC מ"מ מה זה אומר הודגם 2 DUCT PANCREATIC מ"מ???? אנא כמה שיותר אינפורמציה בבקשה

שלום רב, לאחרונה יש לי כאבי בטן חזקים, עשיתי מספר בדיקותוגם בדיקות דם שאשמח לפענוח A/F/P-TM 3.3 LU/ML CA-19.9 3U/MLקטן מ CEA 2.1 NG/ML

שלום רב. אבא שלי אובחן עם אדנוקרצינומה באוקטובר 2018, עבר ניתוח WIPPLE עם כריתת ראש הלבלב, כימותרפיה (6 חודשים) עם GEMZAR וכדורים, וחודש לאחר סים הכימו התחיל הקרנות. אבי הצליח לעלות במשקל במהלך הכימו, ובימים בהם לא עבר כימו הצליח לתפקד באופן כמעט מלא. אולם אחרי סיום ההקרנות, מצבו הגופני הדרדר עד כדי כאבים עזים שמצריכים את היותו תחת השפעת שני אופיואידים, קנאביס ותרופות נגד בחילות והקאות. בבדיקת CT השבוע (חודשיים לאחר סיום ההקרנות) התגלה כי הסרטן התפשט, לכן לא רק שההקרנות לא הואילו, הסרטן אף התפשט עד כדי אובדן תאבון וירידה דרסטית במשקל. ה-CT ו-US לא הראו חסימה בגוף, לכן הרופאים קבעו שהעדר התאבון הוא כתוצאה מהתפשטות הסרטן. מקריאה באינטרנט (אני יודעת שלא כדאי) מצאתי כי התפשטות ואובדן תאבון הוא מצב סופני וכי אבד לנו כל סיכוי (גם הקלוש ביותר שהיה לפני ההקרנות) לחסל את הסרטן. האם כדאי לגרום לאבי לעבור סבב נוסף של חצי שנה של כימו כאשר אין ביכולתו לעלות במשקל והוא חי על אופיואידים? תודה רבה!

שלום רב באישה(בריאה עד כה) שעשתה בדיקות סמנים,והסמנים היו בערכים הנמוכים מהגבול העליון של הנורמה,אך לא מאוד נמוכים(שוב- בטווח הנורמה)- האם גובה הערכים מרמז על סרטן? אודה על תשובה אביבית

היי. בת 42. סוכרתית מזה 30 שנה. עבר של סרטן בלוטת התריס (כרתו חצי), גידול שפיר בבלוטת הרוק (גם כרתו חצי) וספיץ מלנומה בירך האחורית (הוצא). בגלל תחושות בטן שכנעתי את הרופאה שלי לתת לי בדיקות סמנים לסרטן ובהן יצא הסמן ca-19-9 בערך גבוה של 42.7 (הבנתי שהמקסימום אמור להיות 37). הרופאה אמרה שהיא מצטערת שהיא נתנה לי את הבדיקות אבל שעכשיו אין ברירה אלא ללכת לעשות סיטי שהוא עם מלא קרינה כי יש מצב שאכן יש גידול בלבלב. כמה שאלות: 1. האם יש סטטיסטיקה לגבי הבדיקות האלה מבחינת אנשים ללא סרטן שהערך הזה אצלם בכל זאת גבוה? 2. האם יכול להיות קשר בין הערך הגבוה לסוכרת? 3. האם סיטי הוא הבדיקה היחידה שאפשר לעשות? בהנחה שאני יחסית רזה - האם אולטרסאונד לא יכול לתת את התשובות? יש לציין שהתחלתי לסבול מכאבים מפעם לפעם באזור השמאלי של הבטן, לכאורה מיקום הלבלב, לא יודעת אם זה פסיכוסומטי או לא. תודה על התגובה.

שלום... אמא שלי, בת 73. מחלת רקע עיקרית שאובחנה ממש לאחרונה -סקלרודרמה. באה לידי ביטוי במעבדה, באצבעות לבנות -תסמונת רנו. כמו כן וירוס רדום בכבד. במעקב להנל אצל ראומטולוגית ומרפאת כבד. בבדיקות הדם האחרונות הגיע ערך קצת מוזר.היתי שמחה לחיות,עד שנגיע בעוד כשבוע לראומטולוג. Amylase: 131 שאר הערכים שנבדקו פחות או יותר בטווח. Crp תקין , esr כמעט אפסי. האם ערך כזה מחשיד, מטריד ,ויש צורך בהמשך בירור? אני רוצה לציין שאבא של אימי נפטר מסרטן הלבלב. אשמח למענה..תודה!

שלום רב! בבדיקה EUS IPMN (BD-IPMN or mixed IPMN) with 3mains cystic lesions in pancreas: -Bigger one located in uncinated process 4X2.6cm large containing a possible mural nodule 7X4mm large sticked to internal face of the cyst in its lower and right part. FNB taken throughout duodenal wall with a 19g needle (olimpus). Visquous liquid (as mucus) and some solid stuff were got and sent for cytology and pathology , and markers (CA19.9 CEA) amylase -another cyst in uncinated process 1cm large - a septaded cyst lesion in junction body neck , 15X14mm large No solid component was sen inside the 2 last cysts Mild dilatation of MPD up to 4.5mm in head with stenosis on its of echogenic finding in its lumen Normal looking papilla. But small lithiasis seen in distal CBD lumen 6 and 3mm large. Mild dilatation of MPD up to 8mm. Retracted gallbladder with thickened wall without clear lithiasis inside it Heterogenous fatty liver. CA-19.9 ירד מ66 ל 50 תוצאות ביופסיה: מעט תאי ציפוי עמודי מפריש ריר,בודדים וברצועות, במראה שיכול להתאים ל- IPMN בדיספלזיה קלה מה הטיפול המומלץ במקרה הזה? עד כמה זה מסוכן ? הרופא גסטרו שביצע את הבדיקה המליץ על הניתוח השאלה האם זה מוצדק במקרה הזה ומה אופציות נוספות . מדובר בבן 82 תודה רבה

כירורג אחד המליץ ניתוח ואחר כך טיפולים ואילו אחר אומר קודם טיפול ואחר כך ניתוח כד י להקטין את הגידול האם טיפול יכול להקטין את הגידול ומה הם אחוזי הסיכוי

בהמשך ל שאילתי על CA19.9 גבוה 66.5 וCEA1.5 נעשה MRCP MRI התשובה בהמשך מה ניתן להבין ומה לעשות? תודה ממצאים: הכבד בגודל ומרקם תקין. כיס המרה אינו תפוח. דרכי המרה אינן מורחבות. הלבלב מודגם אטרופי. ווירסונג מודגש אך אינו מורחב. ללא ממצא סולידי בלבלב. בראש ובאונציננט מודגם תהליך ציסטי לובולרי בגודל 5*4 ס"מ עם מחיצות בתוכו, ללא האדרה לאחר ההזרקה. ללא רסטריקציה בדיפוזיה. ללא קשר ברור עם ווירסונג. בגוף הלבלב מודגם ממצא ציסטי 3.1 ס"מ קשורה לווירסונג, חשוד לIPMNשל צינורית צדדית. הטחול בגודל ומרקם תקין. האדרנלים בגודל ומבנה תקינים. הכליה הימנית בגודל תקין, אורכה 11 ס"מ, בעלת פרנכימה שמורה פקט לצלקת גדולה בקוטב העליון אספקט אחורי. ללא עדות להידרונפרוזיס או גושים. ציסטות קורטיקליות קטנות. אגן חוץ כלייתי מעט גדוש. הכליה השמאלית יחסית קטנה, אורכה 5.8 ס"מ, בעלת פרנכימה דלה. ללא עדות לגושים. גודש מינימלי בגביע עליון. אגן חוץ כלייתי מעט גדוש. ציסטות קורטיקליות קטנות. בקוטב העליון ציסטה המורגית זעירה. ללא עדות למיימת או לימפאדנופתיה בחלל הבטן. אאורטה בטנית אינה מורחבת. לסיכום: שני תהליכים ציסטיים בלבלב. הציסטה בגוף חשודה לIPMNשל צינורית צדדית. הממצא הציסטי בראש ובאונצינניט ללא קשר ברור עם ווירסונג. האם פסוידוציסט? אחר? מומלץ יעוץ גסטרואנטרולוגי ובדיקת MRCPביקורת בעוד 6 חודשים. הכליה השמאלית אטרופיה כמתואר לעומת הכלייה הימנית. גודש מינימלי בגביע עליון משמאל - לקורלציה עם בדיקות שתן, לשלול המטוריה.

ד"ר שלום רב, הקפצתי את המייל למעלה מכיוון שרשמתי אותו כתגובה להמשך מיילים שלי אליך בענין ולא ידעתי אם תראי את זה למטה,, במייל הקודם הייתי אמורה לעשות C.T. ולפני כשלושה חודשים ערך עשיתי ופירטתי בהמשך כפי שתראי, התייעצתי אתך בעבר בפורום זה כפי שתראה במייל הקודם שלי אליך. מתנצלת מראש על אורך המייל אך אני מנסה לפרט כמה שיותר על מנת לקבל את עזרתך האדיבה בהכוונה לבעיה שלי. מכיוון שהכאב אותו אני מתארת עם החמרה לאחרונה, תדירות של לפחות פעם או פעמיים בשבוע, תיאור הכאב הינו פחות או יותר: הכאב מופיע פתאום לא קשור למאמץ, לא קשור לאוכל,הכאב הוא ממש קצר כמו בין 2-5 דקות לפעמים נמשך כ-10-15 דקות, כאב לוחץ באמצע הבטן העליונה בערך בשקע, באזור הסטרנום לפעמים מרגיש כאילו בתוך העצמות ולפעמים מרגיש בבשר קרוב לאזור הקיבה שמתי לב שכל פעם שהכאב מופיע שם, יש לי באותו זמן תמיד כאב נקודתי גם בגב מקביל לכאב ברום הבטן, הכאב קורע אותי, לוחץ מאד, איני מצליחה לעזור לעצמי, אני שוכבת עד שזה חולף, כמו כן שמתי לב שבזמן הכאב יש לי כאב נקודתי בגרון כאילו אני נחנקת אך אני מצליחה לנשום רגיל, לא משתעלת או משהו כזה, רק נעשית למספר דקות צרודה מעט. לאחר שהכאב חולף, כאילו כלום לא היה. אין בחילות אין הקאה או סימפטום נוסף כלשהו. לא לוקחת כדור נוגד כאב מכיוון שזה תוקף אותי למספר דקות אז לא רואה טעם לקחת כדור, לא לוקחת סותר חומצה כי אין לי צרבת. בחודש 12/2018 בוצע לי בגסטרו בדיקות: בגסטרוסקופיה חוזרות: באנטרום ממצא סובומוקוסלית בקוטר 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תשובה פתלוגית של הביופסיה הינה: Fragments of gastric mucosa without significant abnormalitis עשו לי קולונוסקופיה - תקין. מהגסטרו נשלחתי ועשיתי C.T. בטן מכוון ללבלב ונרשם: לבלב תקין. גוש תת רירי בקוטר 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של אנטרום הקיבה, המתאדר לאחר הזרקת חומר ניגודי. דרכי המרה - תקינות. כיס המרה בגודל תקין. שני מוקדים נוזליים קטנים באיזור הפונדוס. מראה של כיס המרה יכול להתאים לאדנומיומטוסיס בפונדוס. נשלחתי לקורילציה עם בדיקת סונר. בדיקת סונר תקינה. הייתי אצל כירורג - לענין הממצא בכיס המרה - שאמר שהכאב אותו אני מתארת אינו קשור לכיס מרה. הייתי אצל אורטופד לענין הכאב- נשללה בעיה ממקור אורטופדי. בדיקות דם רוטינה תקינות למעט בתפקודי כבד ה-AST חריג מעט, במקום 32 יש חריגה שהינה 39. בעבר נאמר לי שיכול להיות שיש לי כבד שומני, לאחר בירור של בדיקות דם שעשו לי, אף על פי שאני רזה וללא שומנים בדם וללא כולסטרול, במשפחה מחלת לב, אין סכרת. האם בדיקת סיטי מכוון ללבלב אותה עשיתי , היתה רואה אם זה גיסט? או אחר? האם זה שהפוליפ שבעצם הינו כפי שנאמר לי בשנת 2017 בי"ח בלינסון, ע"י בדיקת EUS שזה שארית לבלב בעצם, אז איך ייתכן כי שארית לבלב גדלה? שמעת על דבר כזה? הרי התחיל מגודל של 5-6 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל- 1.5 ס"מ? האם זה דבר מולד שארית לבלב? האם שארית לבלב יכולה לגרום לי לכאב אותו אני מתארת כמספר דקות התקף? ב-C.T. רואים גוש רירי בגודל 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של הקיבה האם זה בעצם אותו שארית לבלב? מה דעתך? מה עלי לעשות? למי לפנות? אפילו כהתייעצות נוספת, מכיוון שעד עתה עוקב אחרי הענין הנ,ל רופא הגסטרו בקופת חולים אומר שזה לא טוב שהוא עושה לי כל שנה מעקב של אנדוסקופיה רגילה ולוקח ביופסיה מכיוון שזה לא תורם דבר, אז מה עושים? מה לגבי הארוזיה שראו לי באנדוסקופיה ? ובכלל מה דעתך, מה יכול להיות הכיוון בכל זאת לכאב אותו אני מתארת? האם הממצא המתואר כשארית לבלב באנטרום יכול לגרום לי לסימפטומים כאלה? אנא תשובתך והכוונה מה עלי לעשות? מה עלי לבדוק? מה יכול להיות הכיוון? תודה מראש על תשובותייך וסבלנותך הרבה

שלום! אבא שלי בן 83 , ברקע סרטן מעי הגס לפני 15 שנה , קולונוסקופיה לפני שנה תקינה סכרת Hemoglobin A1c 8.3 עשה בדיקה שיגרתית כחלק ממנה CA19.9 , התוצאה 66.5 לפני שנתיים 27.1 CA 19-9 CEA 1.5 התוצאה של CA 19.9 מאוד מדאיגה , מה צריך לעשות ? לאיזה רופא לפנות תודה

קיבלנו תוצאות של MRI . מה ניתן להבין ומה לעשות? תודה ממצאים: הכבד בגודל ומרקם תקין. כיס המרה אינו תפוח. דרכי המרה אינן מורחבות. הלבלב מודגם אטרופי. ווירסונג מודגש אך אינו מורחב. ללא ממצא סולידי בלבלב. בראש ובאונציננט מודגם תהליך ציסטי לובולרי בגודל 5*4 ס"מ עם מחיצות בתוכו, ללא האדרה לאחר ההזרקה. ללא רסטריקציה בדיפוזיה. ללא קשר ברור עם ווירסונג. בגוף הלבלב מודגם ממצא ציסטי 3.1 ס"מ קשורה לווירסונג, חשוד לIPMNשל צינורית צדדית. הטחול בגודל ומרקם תקין. האדרנלים בגודל ומבנה תקינים. הכליה הימנית בגודל תקין, אורכה 11 ס"מ, בעלת פרנכימה שמורה פקט לצלקת גדולה בקוטב העליון אספקט אחורי. ללא עדות להידרונפרוזיס או גושים. ציסטות קורטיקליות קטנות. אגן חוץ כלייתי מעט גדוש. הכליה השמאלית יחסית קטנה, אורכה 5.8 ס"מ, בעלת פרנכימה דלה. ללא עדות לגושים. גודש מינימלי בגביע עליון. אגן חוץ כלייתי מעט גדוש. ציסטות קורטיקליות קטנות. בקוטב העליון ציסטה המורגית זעירה. ללא עדות למיימת או לימפאדנופתיה בחלל הבטן. אאורטה בטנית אינה מורחבת. לסיכום: שני תהליכים ציסטיים בלבלב. הציסטה בגוף חשודה לIPMNשל צינורית צדדית. הממצא הציסטי בראש ובאונצינניט ללא קשר ברור עם ווירסונג. האם פסוידוציסט? אחר? מומלץ יעוץ גסטרואנטרולוגי ובדיקת MRCPביקורת בעוד 6 חודשים. הכליה השמאלית אטרופיה כמתואר לעומת הכלייה הימנית. גודש מינימלי בגביע עליון משמאל - לקורלציה עם בדיקות שתן, לשלול המטוריה.

אשמח מאוד בעזרה בפענוח תוצאות ביופסיה שחזרו היום, פגישה עם אונקולוג נקבעה רק בעוד מספר ימים ואנחנו מאוד בלחץ. ממש דחוף, תודה!! FNA-HEAD OF PANCREAS VERY SCANTY MATERIAL SHOWING FIBRIN, BLOOD AND FEW GROUPS OF MALIGNANT EPITHELIAL CELLS STAINING POSITIVE FOR PAN-KERATIN, CK-7,CK-19,P53,WEAKLY POSITIVE FOR CEA. 1.T-D0537 M-09350

שלום, אימא שלי בת 79, הרבה זמן עם כאבים בבטן וחולשה ולאחרונה נחלשה הרבה יותר, ישנה הרבה מאד וחסרת תאבון. עדיין אין לנו אבחון סופי (ביופסיה בשבוע הבא)אבל בבדיקת מרקרים הרמה הייתה 12000 (!) נראה גידול בזנב הלבלב ונראות כנראה גם גרורות בכבד. בימים האחרונים אימא שלי יותר מבולבלת, כאילו שהמוח בעירפול. מדוע הבילבול הזה קורה, האם זה סימן למשהו? יש משהו שאנחנו יכולים לעשות או רק לחכות לביופסיה?

שלום, מחפשת לפנות ליועץ גסטרו עם התמחות מתאימה, לאור בירור מתמשך ללא אבחנה. בן 40, בדרך כלל בריא ללא מחלות רקע סובל מאוד כ-7 חודשים משלשולים מימיים בתדירות (בד"כ 3-4 פעמים ביום) ומרקם משתנה (לפעמנים מים וגזים רבים), עם נפיחות בבטן, גזים ואי נוחות רבה בבטן. לא מעשן, לא צורך אלכוהול, ללא סימני צהבת, משקל תקין ללא ירידה/עליה במשקל. בעבר לא סבל מעולם מתסמינים דומים. בדיקות דם תקינות. גסטרוסקופיה, קולנוסקופיה, וידאו קפסולה ללא ממצאים. סיטי בטן (ט.מ אנטרוגרפיה) תקין, פרט לנגעים בכבד. ב-MRI כבד הממצאים הודגמו המנגיומות וציסטות. ממצאים: אין מיימת. כבד – בגודל ומרקם תקין. בסגמנט 8 מודגם נגע בקוטר 1.5 ס"מ עם אות גבוה ברצפי T2. בסגמנט 4 שני נגעים בקוטר 0.7 ס"מ ו 0.6- ס"מ, גם כן עם אות גבוה ברצפי T2. הנגעים עם אות נמוך ברצפי T1. הנגעים עם האדרה נודולרית היקפית ומילוי מההיקף למרכז. בנוסף, מספר ציסטות זעירות באונה הימנית של הכבד בקוטר 5 מ"מ. כיס המרה, הטחול, הלבלב והאדרנלים ללא ממצא. אין לזהות גושים בבטן העליונה. הכליות בגודל ומבנה שמורים. סיכום: המאנגיומות בכבד וכן ציסטות זעירות. בבדיקות צואה לתפקודי לבלב - אלאסטז תקין, פרופיל שומנים - FAT ACID, NEUTRAL FAT בצואה. כלומר זוהתה צואה שומנית. לאם היסטוריה משפחתית של סרטן שד (כולל מוטציה BRCA) וסרטן עור. אביה (הסב) נפטר מסרטן מעי הגס אחרי גיל 60. כך גם ארבעת אחיו ואחיותיו. שאלות: 1. האם יתכן ש-mri כבד לא זיהה גידולים בלבלב? 2. היינו רוצים להתייעץ עם מומחה גסטרו נוסף. בגלל שהכיוון היחיד עד כה היא סטאטוריאה (צואה שומנית), האם כדאי לפנות למומחה למחלות לבלב? או עדיף לפנות לייעוץ אצל גסטרואנטרולוג מומחה עם התמחות רחבה? 3. האם ומתי מומלץ לעשות MRI לבלב או EUS לבחינת מצב הלבלב לאור הממצאים הנ"ל? תודה מראש וסליחה על האורך. תודה מראש.

ד"ר שלום רב, התייעצתי עמך בענייני בפורום, ראי בבקשה על פי כתובת המייל שלי. גם על פי שמי שירה. לציין שוב, בת 61, לא שותה אלכוהול, לא לוקחת כדורים, לא מעשנת, רזה, אין לי הליקובקטור כי אחרת הייתי מקבלת טיפול לכך, אין לי צרבות.. אציין שוב כבר למעלה משנה יש כאב ברום הבטן באמצע. כאב המום. אני במעקב אחר פוליפ סיסלי באנטרום משנת 2009. אתמול ביצעתי שוב לאחר שנה וחצי מהפעם הקודמת בדיקה אנדוסקופית וכך נרשם: ממצאי הבדיקה: ושט תקין. קיבה: רירית היפרמית באנטרום. באנטרום ממצא סובמוקוסלית בקוטר כ 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תריסריון: בצל וחלק הורד - תקינים. אבחנות הבדיקה" GASTRITIS SOL OF ANTRUM. בפעמים הקודמות לא היה רשום לי שיש לי ארוזיה. הפעם מצויין ..... וארוזיה. רציתי לשאול בבקשה כי אני מאד חוששת, אני יודעת שאני צריכה להמתין בסבלנות לתשובת הביופסיה, אך מה זה אומר שיש לי ארוזיה? משנת 2009 ועד הבדיקה עתה, לא היה רשום לי ארוזיה. אציין כי במאי 2017 ביצעתי עקב הממצא הנ,ל כפי שציינתי במייל הקודם שלי אליך, בדיקת EUS בבי"ח בלינסון על מנת לשלול גיסט או SOL וצויין שם: הממצא שפיר יכול להתאים לשארית לבלב. הבנתי שאותו פוליפ בעצם זה שארית לבלב? האם זה שבאותה שארית לבלב יש ארוזיה, מרמז על גידול? לגבי גודל הממצא הוא נשאר כמו שהיה לפני שנה וחצי בקוטר כ15 מ"מ מלמד משהו? מכיוון שיש לי כאב המום מזה למעלה משנה ברום הבטן נשלחתי לבצע גם סיטי פרוטוקול לבלב, ממתינה עדיין לתור. האם זה שזה ארוזיה בממצא הנ"ל, שכפי שנכתב בזמנו בבי"ח בלינסון שארית לבלב, יכול לרמז שאולי הבעיה היא בעצם בלבלב? ורואים את זה באנטרום? אנא תשובותיך ואם אפשר לנסות להסביר לי תודה מראש על סבלנותך האדיבה.

כל כמה זמן עונים בפורום? בבקשה אם אפשר תשובה למייל הקודם ששלחתי

ד"ר שלום רב, רקע אודותי: בת 61. לא מעשנת, לא שותה אלכוהול,רזה. משנת 2009 במעקב גסטרו עקב פוליפ סיסלי באנטרום. בתחילה הפוליפ היה בגודל 5-6 מ"מ, אחר כך 8-9 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל-1.5 ס"מ. בחודש אפריל 2017 לערך החלו לי כאבים ברום הבטן האמצעית, מעין לחץ באזור השקע למעלה. פניתי לגסטרו, וכיוון שגם הייתי צריכה באותה עת לחזור על אנדוסקופיה, ומכיוון שהפוליפ גדל ל- 1.5 ס"מ רופא הגסטרו שלח אותי לבי"ח בלינסון לבצע בדיקת EUS +FNA מהממצא. דו"ח EUS מחודש מאי 2017 הינו כך: באנטרום מודגם ממצא סבמוקוזלי בקוטר 1.5 ס"מ עם שקע מרכזי - בהנחת המתמר - הממצא בעל רקמה זהה לרקמת לבלב - יכול להתאים שארית לבלב, הודגם לבלב במרקם תקין. אבחנה EUS = Gastric Small Pancreatic Rest נשלחה פתולוגיה = לא. המלצות= הממצא בקיבה שפיר ואין צורך במעקב מיוחד. לא בוצע FNA כפי שאתה מבין כי לא ראו צורך. במשך כל אותו זמן ומעת לעת המשכתי להתלונן ואמרתי לרופא שיש לי כאב ברום הבטן וכי בעצם זה לא נרגע, ולא נשלחתי לבירור נוסף. אציין כי אין לי חס וחלילה בחילות או הקאות או ירידה במשקל , אלא רק כאב מידי פעם שמתעורר ברום הבטן למספר דקות לחץ חזק באזור. זה יכול להיות לעיתים יום יומי או פעם בשבוע לפעמים שוכחת מזה ולפעמים חוזר, לא קשור לאוכל או משהו כזה, כך סתם מתעורר לו כאב ברום הבטן\לחץ. כעט, אתמול, חזרתי לרופא בגסטרו שבעצם אותו רופא הוא זה שעוקב אחרי הפוליפ שלי משנת 2009 וביקש שאבצע C.T. פרוטוקול לבלב. אני מאד בחרדה, מכיוון שאני מתלוננת בעצם על הכאב ברום הבטן מחודש אפריל אולי אפילו לפני משנת 2017. עבר הרבה זמן. ואני בחשש גדול שמא ימצא לי משהו מאד מאד מסוכן. שאלתי היא האם זה שביצעתי בדיקת EUS במאי 2017 היו יכולים לראות אם יש משהו בלבלב? האם זה שעבר כל כך הרבה זמן זה יכול להיות גרוע? רופא הגסטרו אמר שהפוליפ לא יכול לגרום לי לכאב אותו אני מתארת, וכן הבנתי שיכלו לראות בEUS אם חלילה זה היה גיסט, ואמר שרקמת לבלב אותה ראו בבדיקת ה- EUS אינה גורמת לכאב. אז מה עוד יכולה להיות הסיבה? חוששת ממצב מסוכן . אנא תשובותיך וסבלנותך האדיבה בברכה

ד"ר שלום רב, התייעצתי אתך בעבר בפורום זה כפי שתראה במייל הקודם שלי אליך. מתנצלת מראש על אורך המייל אך אני מנסה לפרט כמה שיותר על מנת לקבל את עזרתך האדיבה בהכוונה לבעיה שלי. מכיוון שהכאב אותו אני מתארת עם החמרה לאחרונה, תדירות של לפחות פעם או פעמיים בשבוע, תיאור הכאב הינו פחות או יותר: הכאב מופיע פתאום לא קשור למאמץ, לא קשור לאוכל,הכאב הוא ממש קצר כמו בין 2-5 דקות לפעמים נמשך כ-10-15 דקות, כאב לוחץ באמצע הבטן העליונה בערך בשקע, באזור הסטרנום לפעמים מרגיש כאילו בתוך העצמות ולפעמים מרגיש בבשר קרוב לאזור הקיבה שמתי לב שכל פעם שהכאב מופיע שם, יש לי באותו זמן תמיד כאב נקודתי גם בגב מקביל לכאב ברום הבטן, הכאב קורע אותי, לוחץ מאד, איני מצליחה לעזור לעצמי, אני שוכבת עד שזה חולף, כמו כן שמתי לב שבזמן הכאב יש לי כאב נקודתי בגרון כאילו אני נחנקת אך אני מצליחה לנשום רגיל, לא משתעלת או משהו כזה, רק נעשית למספר דקות צרודה מעט. לאחר שהכאב חולף, כאילו כלום לא היה. אין בחילות אין הקאה או סימפטום נוסף כלשהו. לא לוקחת כדור נוגד כאב מכיוון שזה תוקף אותי למספר דקות אז לא רואה טעם לקחת כדור, לא לוקחת סותר חומצה כי אין לי צרבת. בחודש 12/2018 בוצע לי בגסטרו בדיקות: בגסטרוסקופיה חוזרות: באנטרום ממצא סובומוקוסלית בקוטר 15 מ"מ עם שקע וארוזיה במרכזו. נלקחו ביופסיות. תשובה פתלוגית של הביופסיה הינה: Fragments of gastric mucosa without significant abnormalitis עשו לי קולונוסקופיה - תקין. מהגסטרו נשלחתי ועשיתי C.T. בטן מכוון ללבלב ונרשם: לבלב תקין. גוש תת רירי בקוטר 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של אנטרום הקיבה, המתאדר לאחר הזרקת חומר ניגודי. דרכי המרה - תקינות. כיס המרה בגודל תקין. שני מוקדים נוזליים קטנים באיזור הפונדוס. מראה של כיס המרה יכול להתאים לאדנומיומטוסיס בפונדוס. נשלחתי לקורילציה עם בדיקת סונר. בדיקת סונר תקינה. הייתי אצל כירורג - לענין הממצא בכיס המרה - שאמר שהכאב אותו אני מתארת אינו קשור לכיס מרה. הייתי אצל אורטופד לענין הכאב- נשללה בעיה ממקור אורטופדי. בדיקות דם רוטינה תקינות למעט בתפקודי כבד ה-AST חריג מעט, במקום 32 יש חריגה שהינה 39. בעבר נאמר לי שיכול להיות שיש לי כבד שומני, לאחר בירור של בדיקות דם שעשו לי, אף על פי שאני רזה וללא שומנים בדם וללא כולסטרול, במשפחה מחלת לב, אין סכרת. האם בדיקת סיטי מכוון ללבלב אותה עשיתי , היתה רואה אם זה גיסט? או אחר? האם זה שהפוליפ שבעצם הינו כפי שנאמר לי בשנת 2017 בי"ח בלינסון, ע"י בדיקת EUS שזה שארית לבלב בעצם, אז איך ייתכן כי שארית לבלב גדלה? שמעת על דבר כזה? הרי התחיל מגודל של 5-6 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל- 1.5 ס"מ? האם זה דבר מולד שארית לבלב? האם שארית לבלב יכולה לגרום לי לכאב אותו אני מתארת כמספר דקות התקף? ב-C.T. רואים גוש רירי בגודל 1.5 ס"מ בעקומה הגדולה של הקיבה האם זה בעצם אותו שארית לבלב? מה דעתך? מה עלי לעשות? למי לפנות? אפילו כהתייעצות נוספת, מכיוון שעד עתה עוקב אחרי הענין הנ,ל רופא הגסטרו בקופת חולים אומר שזה לא טוב שהוא עושה לי כל שנה מעקב של אנדוסקופיה רגילה ולוקח ביופסיה מכיוון שזה לא תורם דבר, אז מה עושים? מה לגבי הארוזיה שראו לי באנדוסקופיה ? ובכלל מה דעתך, מה יכול להיות הכיוון בכל זאת לכאב אותו אני מתארת? האם הממצא המתואר כשארית לבלב באנטרום יכול לגרום לי לסימפטומים כאלה? אנא תשובתך והכוונה מה עלי לעשות? מה עלי לבדוק? מה יכול להיות הכיוון? תודה מראש על תשובותייך וסבלנותך הרבה

שלום, אבי בן 68 אובחן לפני 7 חודשים עם סרטן לבלב לא נתיח. הגידול עולה על הכלי ועוטף את חלקו התחתון של עורק הצליאק ועוטף לחלוטין את הSMA. אבי עבר כבר 14(!!!) טיפולים בפולפירינוקס והמחלה סטטית לגמרי. בעקבות הטיפולים איבד הרבה במשקל ועכשיו החלה גם נטורופתיה דרגה 2. השאלות: 1. מה המשמעות של הקרנות במצב הזה? מה מטרתן? 2. על פי הספרות אחרי כמה טיפולי פולפירינוקס בממוצע הגוף מפתח עמידות לכימו ומפסיק להגיב לטיפול. 3. בהמשך לשאלה 2 כמה זמן אדם יכול לחיות "בסטטוס" הזה שבו המחלה סטטית? 4. רוצה להכין ולהתכונן לבאות, רציונלית לגמרי ומבינה שאין הרבה זמן עד שיהיו גרורות. מה תוחלת החיים בשלב הזה? המון המון תודה מרטש

שלום פרג, בטוח שד"ר נירית תענה לשאלותיך בקרוב, אבל ברשותך וברשותה אשתדל לתרום מעט מניסיוני: 1. רדיותרפיה מסוג SBRT (לרוב 5 טיפולים) יכולה להיות די אפקטיבית בסרטן לבלב מקומי מתקדם. היא עדיפה על IMRT משום שהיא בעלת רעילות ונזק סביבתי ( collateral damage) מופחת. 2. זה מאוד אינדווידואלי. קודם כל חשוב להבין כי עצם התגובה עצמה, אינה מובנת מאליה. מעולם אין באונקולוגיה 100% תגובה. ב- פולפירינוקס סה"כ אחוזי התגובה הם בסביבות 34%. אביך נופל תחת הקטגורית תגובה שנקראת מחלה יציבה (stable disease). לי באופן אישי הייתה מטופלת שקיבלה 32 טיפולי פולפירינוקס, וזו אכן כמות גדולה ביותר. 3. כל עוד יש תגובה טיפולית ( ובמקרה של אדנוקרצינומה של הלבלב זה בהחלט כולל גם מחלה יציבה), תופעות הלוואי מהטיפול נסבלות, תמונת הדם מאפשרת המשך טיפול, והמטופל מעוניין להמשיכו, הטיפול ימשך. לא פעם במידת הצורך, ניתן לעשות הפחתות במינוני התרופות. זה מקובל בהחלט באונקולוגיה. לעיתים אם יש תופעת/תופעות לוואי שהן יחודיות לפרוטוקול מסוים והופכות לבלתי נסבלות, יש צורך להחליף פרוטוקול טיפולי. האיבוד במשקל, יכול לנבוע גם מהמחלה עצמה וגם מהטיפולים או משילוב של שניהם. חשוב להשתדל לטפל בזה. הנוירופתיה נובעת ככ" מהאוקסליפלטין. יש דברים שניתן לקחת בתחום הרפואה המשלימה שיקלו על התופעה, אם כי בגדול קל יותר למנוע או להפחית אותה מאשר לטפל בה לאחר שהתפתחה. אישית, מאוד ממליץ לשלב רפואה משלימה שפויה עם טיפולים אונקולוגיים. יותר מכך, אקצין ואומר כי אני לא ממליץ לאף חולה סרטן לעבור טיפולים אונקולוגים מכל סוג שהוא ללא שילוב של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית. בשורות טובות, שלמה

תודה רבה, אשמח אם תוכל להציג את עצמך :) כמו כן לא הבנתי את התועלת בהקרנות. מה מטרתן? הבנו שאין תקווה לניתוח. האם זה להארכת חיים?

במקרה של אביך כפי שתארת יש, למיטב הבנתי, 2 הסברים אפשריים להמלצה על טיפול קרינתי: 1. יתכן והרופאים חושבים שהוא לא נתיח גבולי (borderline resectable) ובמקרה כזה, מטרת הטיפול הקרינתי הוא לצמצם את הגידול בלבלב, בתקווה (במידה וכמובן אין עדות לגרורות) שזה עשוי להביא למצב של נתיחות. 2. לפעמים הטיפול הקרינתי הוא פליאטיבי בעיקר במצב בו הגידול בלבלב גורם למטופל כאבים. מחקרים מראים כי טיפול קרינתי (במיוחד מסוג SBRT) יכול גם לתת איכות חיים טובה יותר, וגם להאריך במידה מסוימת שרידות. לא פעם משלבים טיפול כימותרפי עם טיפול קרינתי (chemoradiation) חושב כמובן שזה יהיה נכון שתפנה את שאלתך לרופא המטפל אשר המליץ על הטיפול, כדי לשמוע ממנו הסבר ולרדת לעומק דעתו. לא חושב שזה המקום הראוי "להציג" מי אני. מי שמעונין, יכול לעשות חיפוש בגוגל :) שאו ברכה

תודה רבה גובי :)

שלום רב, בבדיקת mrcp עם חומר ניגודי, נמצאו אבני מרה עם דלקת כרונית שידוע לי על כך מזה שנים, כמו כן נמצאו 2 ציסטות, האחת 0.5 ס"מ היכול להתאים לside branch ipmn , והשניה 0.7 ס"מ בעלת מאפיינים בלתי ספציפיים. כמו כן אין לי פקטור 11. האם היית ממליצה על בדיקת מרקרים או בדיקות מעבדה אחרות? או בכלל משהו אחר? תודה על תשובתך.

שלום אבא שלי בן 82 עם מספר cva בעבר הרחוק. נתנייד על כסא גלגלים יכול לעלות 3 קומות עם עזרת מעקה. אבל כרגע חלש מאוד ירד במשקל. לפני כחצי שנה גידול בסדר גודל של 2.2*2 באונצינט פרוצט. ללא הרחבה של צינורות. עם ציסטות בטחול כנראה המנגיאומה. כיום הגידול גדל ורוצים לנתח כי אין פתרון אחר. השאלה אם כדאי לנסות כימוטרפי או טיפול ביולוגי לפני??? האם אבא יכול לעמוד במצבו בטיפול שכזה? האם אבא יכול לעבר ניתוח ויפל? למה אי אפשר רק להוציא את הגידול ללא כריתה של כיבה כיס מרה וכו... רק את הגידול מהלבלב????? האם במצב הזה הוא בכלל כשיר? מה הסיכוי שלו לשרוד ניתוח כזה אולי עדיף לא לעשות כלום???

שלום כחלק מבדיקות כלליות לרגל יום הולדת 50, במכון הפרטי הציעו לי תמורת תוספת תשלום להוסיף לבדיקות הדם בדיקות מרקרים סטרניים שונים כמו PSA ו CA-19-9. לגבי PSA קראתי שזה יכול להיות מועיל למניעת סרטן ערמונית, אבל לא מצאתי שום סימוכין שיש תועלת בבדיקת מרקר CA19-9 אצל אדם בריא ואסיפטומטי? מה גם שהבדיקה מאד יקרה. רופא המשפחה שלי מתנגד ואינו ממליץ לבדוק אף מרקר ללא סיבה, כולל PSA. הוא אומר שזה עלול לגרום לאבחון ייתר שךא לצורך ובדיקות פולשניות מיותרות (בעיקר PSA אבל לא רק). אין הסטוריה של מחלות סרטן במשפחה. אשמח לשמוע את דעת הרופא תודה ושנה טובה

בעלי בן 56 אובחן לפני חודש עם סרטן בלבלב שלב 4 עם גרורות לכבד ריאות וילך הבטן .. עשה שני טיפולים כימותרפיים ולא מעוניין להמשיך. כמה מהר המחלה תתפשט ללא טיפול? מה עוזר טיפולים כימותרפיים? כרגע מטופל קבוע במורפין כבר חודש ימים יש לו עבר התמכרותי .. הוא יכול להתמכר אחרי תקופה של חודש?

שלום רב, בן 40, גבר. אני סובל מכאבי בטן שאינם חולפים כבר מס' חודשים. קיימת החמרה בתכיפות הכאבים, כלומר הכאב הוא לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר. הכאב הוא בצד שמאל וגם במרכז הבטן. יצויין כי אימי נפטרה מסרטן הלבלב ודיווחה על סיפטומים דומים. רופאת משפחה נתנה הפנייה לאולטרסואנד. האם לבקש גם בדיקת סיטי? אני חושש מאוד שאלו תסמינים של סרטן הלבלב כפי שחוותה אימי.

חולה בן 32 בלתי נתיח , שבנו בכורו נולד לפני כ:10 ימים ונישמר דם תבורי , האם שילוב הדם התבורי עם הכימוטרפיה עשוי להועיל בתופעות ואו לסייע בצימצום הגידול והגברת הסיכוי לניתוח . על תגובתך אודה. מראש

לבן זוגי גילו סרטן בלבלב, הוא עשה סבב של 5 טיפולי כימו, הסרטן הצטמק , אבל תוך חודשים הוא ירד 11 קילו , היום הוא שוקל 60 קילו , יש לו עוד 3 טיפולי כימו עם תופעות לוואי קשות , הרופא אמר שאין מה לעשות חייב עוד כימו לפני הניתוח, השאלה שלי האם במשקל של 50 אפשר לנתח , זה לא מסוכן מדי?

ועוד שאלה באותו עניין... במאמר השני מוזכרת שיטת הטיפול "כימותרפיה מטרונומית" האם את יודעת איפה מטפלים בצורה זו מתוך המאמר ב Ynet: כימותרפיה בשיטת הטיפול המטרונומי דרך אחרת שעשויה לשפר את יעילות הכימותרפיה היא טיפול כימותרפי מטרונומי. "כיום נותנים כימותרפיה במינון גבוה מאוד ולמעשה רעיל שמטרתו להרוג כמה שיותר תאים", מסביר פרופ' שקד. "במינון כה גבוה חייבים לעשות הפסקה של שבועיים-שלושה בין טיפול לטיפול כדי לא להרוג את החולה עצמו ולתת לגוף להתאושש. הבעיה היא שבתקופה הזאת מתחילות לפעול מערכות תיקון הנזק, שמאוששות גם את הגידול הסרטני.... "לכן אני מאמין שהשיטה של הטיפול הכימותרפי המטרונומי תיכנס בסופו של דבר לפרוטוקולי הטיפול הקונבנציונלי, זה רק עניין של זמן".

שלום לך ד"ר ירום אשתי עברה לפני כחודשיים ניתוח "וויפל" להסרת גידול בראש הלבלב (2 ס"מ) נכרתו ראש וצוואר הלבלב, כיס מרה שהיה עם אבנים, תרסריון וחלק מהמעי. בפתולוגיה אובחן אדנוקרצינומה בגוש עצמו, אך כל בלוטות הלימפה ושאר הרקמות מסביב יצאו נקיות ה CA 19.9 בבדיקות סמוך לניתוח וגם היום נמוך מאוד אשתי בתהלך החלמה יפה בסה"כ ממליצים כמניעה על כימותרפיה של חצי שנה של גמזר + קסלודה אני חושש מהכימותרפיה, מסיפורים של חברים ברובם הכימותרפיה גרמה להופעת גרורות בהמשך... האם אפשר להסתפק במעקב בתכיפות גבוהה ולטפל בכימותרפיה רק אם יהיה צורך באמת ? תודה רבה

תודה רבה פשוט מלחיצה העובדה שכמה ידידים שלנו שעברו כימותרפיה והופיעו לאחר מכן גרורות וכל הפרסומים לאחרונה בפורומים: https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ וגם http://m.ynet.co.il/Articles/5015092

שלום לך ד"ר ירום אשמח לשמוע את דעתך ביחס לפרסומים הבאים על נזקי הכימותרפיה ציטוט ראשון: "כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת The Journal of Pathology, מראה פרופ' שקד כי אפילו טיפול סלקטיבי, ממוקד מאוד, הפוגע כמעט רק בתאים הסרטניים, גורר תגובה דומה של התגייסות הגוף לטובת הגידול. "מתן תרופה אנטי-סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף," מסביר פרופ' שקד, שהוביל את המחקר יחד עם ד"ר עפרת ביאר כץ ועם עמיתיהם ממכון ויצמן למדע. "לכן הגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה. כך נוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי אמנם מחסל את התאים הסרטניים אבל גם גורם להפרשת חומרים המקנים לגידול עמידות. במחקר האחרון, מצאנו כי גם טיפולים סלקטיביים יותר, עם תופעות לוואי פחותות, גורמים לתגובות פיזיולוגיות המגבירות את האגרסיביות של המחלה." https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ "במחקר הנוכחי הם גילו שהכימותרפיה מגדילה את מספר ה"כניסות" האלה ואת צפיפותן, וכן את הביטוי של חלבון ה-‭,MENA‬ שמגביר עוד יותר את יכולתו של הסרטן לפלוש ומעודדת התפשטות גרורות. יתר על כן, הם מצאו שבחולות שקיבלו טיפול כימותרפי טרום ניתוחי אגרסיבי יותר, הן מספר ה"כניסות" וצפיפותן והן הביטוי של חלבון ה-‭MENA‬ היו מוגברים במיוחד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015092,00.html "ככל שאתה מצליח יותר בטיפולים נגד המחלה, יש יותר אנשים שמחלימים ממנה. אבל ההחלמה הזו מושגת בזכות אמצעים קשים ביותר שמופעלים נגד המחלה, בהם כימותרפיה וטיפולי קרינה, שעלולים לגרום לנזקים עתידיים חמורים מאוד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271082,00.html

תודה על תשובתך ועדיין העובדות הם שאתם לא יודעים מהם הסיבות לסרטן, לכן לא יכולים לטפל בו. אתם נלחמים בו כאוייב ותו לא, מעולם לא נעשו מחקרים רציניים לשקול את האופציות האחרות. יש מעטים שמוכנים לשקול אופציות אחרות (פרופ' זיצ'ק לדוגמה) אני מצרף קישור שמציג גישה אחרת ולמרות שגם לי הוא היה קשה לעיכול, הוא שווה קריאה http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453

למרות צליל הביקורת... אני חייב לציין שאת קול שפוי יחסית במציאות מקובעת. ושאני לא חושב שהרופאים פועלים מתוך כוונה לפגוע בחולה. ושוב לעובדות... כימותרפיה, הקרנות וכו' הם גישות אלימות לדיכוי\מחיקת הסימפטום שהוא סרטן. על הדרך הם פוגעות גם במערכת החיסונית שאחראית לטפל בסרטן. והם כן "נלחמות" בסרטן ולא פועלות לחיזוק המערכת החיסונית. הם לפעמים קונות למטופל במצב קשה זמן, שאם היה מטופל כראוי היה אכן מבריא. הגישה הרפואית הסטנדרטית לא מאמינה בכח הריפוי האינטגרלי שמובנה בגוף ולכן לאורך זמן פוגעת בחולה. גם המחקר של ד"ר שקד ואחרים הוא רק התחלה של הסדקות התפיסה הטיפולית הסטנדרטית בסרטן. מצד אחד, לצערי, בחרת תחום שעדיין שקוע בחשכת ימי הביניים והעינויים... שריפות, הקרנות והרעלות... ומצד שני, יש בך רגישות ראוייה והכרה בסיסית במגבלות הרפואיות ולצערי, כנראה שגם את לא תקראי את המאמר בקישור ששלחתי. ואל תשכחי שגם פסיכולוגיה היא לא מדעית ועדיין רלוונטית בחיינו.

מעננינים הדברים שכתבת. אז ככה: אתחיל בזה שלדעתי צריכה להיות רפואה אחת, זו שהיא ברת יעילות, רעילות לא גבוהה מדי וברת השגה (לא צריך למשכן בית עבורה) לא ממש משנה בעיני אם היא גדלה על עץ, כשורש מתחת לאדמה או במעבדת יצור של חברה פרמצבטית. העצוב בכל הענין של טיפולים במחלות אונקולוגיות הוא יותר העובדה שבמשך 44 שנים הטריליונים שהושקעו במחקר בתחום זה מראה קבלות עלובות ביחס לזמן והשקעה. יתכן ומחפשים את המפתח מתחת לאורו של הפנס. האם מעורבים כאן גם שיקולי רווח והפסד, כוח ושררה? לא יפתיע אותי שאכן כן. מגבלות הכימותרפיה (וגם הטיפולים הביולוגיים והאמונותרפיים למיניהם) ידועות לעוסקים בתחום. האם קיימות בשלב זה בתחום האונקולוגי אופציות טובות יותר? לצערינו עדיין לא. ועם זאת, האם ניתן להוציא את המיטב מהכלים הנ"ל ולעשות בהם שימוש מושכל יותר? לדעתי כן. 1. כימותרפיה גורמת לפצע (הרג של תאים סרטניים) וכתוצאה מכך מתחילה את ה - wound healing effect אשר כלעצמו מערב דלקות, וגורמי גדילה שמאיצים את המחלה. אי לכך, יתכן בהחלט שנכון יהיה לשלב נוגדי דלקת (פרמצבטים ו/או צמחי מרפא/תוספים) שיעזרו בבעיה זו. 2. כימותרפיה מטרונומית (ערך מוסף על מעכבת אנג'יוג'נזה) 3.כימותרפיה במינונים נמוכים מאלה שמשתמשים בהם כיום (ולא רק כ- dose modification). שילוב של כימותרפיה במינון נמוך (low dose) עם צמחי מרפא ותוספים שעובדים בסינרגיה עם מנגנוני הפעולה של התרופות הכימותרפיות ישיגו תוצאות לא פחות טובות (ואולי אף יותר) גם במינוני כימותרפיה נמוכים יותר מהמוכתבים בפרוטוקולים. יש עשרות תרופות כימותרפיות, ואף יותר פרוטוקולים שונים. יש כאלה עם פרופיל רעילות גבוה יותר וכאלה עם נמוך יותר. צריך לעשות שימוש מושכל ככל שניתן בכלים שיש. כל אונקולוג יכול לגרום לחולה שלו להרגיש "sick", זו אינה חוכמה גדולה. החכמה היא להשיג תוצאות, ועם זאת לשמור על איכות חיים למטופלת שלך. צריך לזכור כי מטפלים לא רק במחלה, אלא כמובן גם במטופלת. למשל, אם ניקח לדוגמא סרטן לבלב מסוג אדנוקרצינומה, הייתי שוקל שימוש בפרוטוקול כמו: TGX שהוכיח יעלות די קרובה לזו של folfirinox ועם הרבה פחות רעילות. האם עושים בו שימוש בארץ? ככל הידוע לי כמעט ולא אם בכלל. 4. שימוש מקביל בתרופות off label אשר מחקרים מצביעים כי שילובם עם הטיפול האונקולוגי עשוי להשיג תוצאות עדיפות. מחלה אונקולוגית היא מחלה מורכבת המערבת גורמי ונתיבי גדילה רבים, ומוטציות גנטיות שונות, ויש לכן חשיבות לטיפול בקוקטייל כדי להשיג הצלחות (כמו באיידס לדוגמא) 5. שימוש בעקרונות כרונותרפיים להשגת תוצאות עדיפות והפחתת תוצאות לוואי. 6.שימוש נרחב יותר ברפואה מותאמת אישית במסגרת הכר מול מה ומי בדיוק מתמודדים, והתאמת הטיפול בהתאם. אני מודע לכך שגם תחום זה רחוק מלהיות מושלם ואינו חף מטעויות, ועדיין, בחושך מוחלט, עדיף שיש פנס או נר... 7. שימוש משמעותי ברפואת צמחים, תוספים, תזונה, גופנפש ואספקטים נוספים של הרפואה הטבעית. שימוש זה יספק הגנה למערכות הגוף מנזקי הטיפולים הציטוטוקסיים מחד, וכו"כ יעבוד עם הטיפולים הקונבנציונאלים בסינרגיה להשגת תוצאות טובות יותר. אם הייתי אונקולוג (ואני לא), אין לי ספק כי הייתי מחפש ומוצא את הטובים ביותר בתחום זה, ומשלב איתם פעולה באופן הדוק עבור מטופלי. אין סיבה לאף צד לחוש מאוים, ובנוסף לכך, את הקרדיט להצלחות יחלקו כולם באהבה. מה שצריך לעמוד לנגד העיניים יותר מכל, זו טובת המטופל. כל היתר שולי לחלוטין. הזכרת את פרופ' זייציק. אני מעריך את שהוא עושה ומייצג בתחום של גופנפש. תחום חשוב מאין כמותו ומהווה אבן דרך נוספת להחלמה. עם זאת, האם כמו שפרופ' זייציק גורס, אפשר (בשלב זה) לזנוח את הטיפולים הכימותרפיים או אונקולוגיים אחרים כליל, וחולה סרטן ירפא ממחלתו הקשה רק באמצעות זה שיהפוך ליוגי של סרטן ויעשה תהליכי התנקות נפשיים, דמיון מודרך ומדיטציה? לדעתי זה מופרך לחלוטין.

הי מתושלח שמח מאוד להכיר !!! כפי הנראה, גם אתה כנראה לא קראת את המאמר בקישור http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453 כמי שמכיר אישית אנשים שהתייאשו בפעם השלישית שהסרטן חזר אליהם בצורה קשה יותר ושנטשו את הכימותרפיה וההקרנות וכבר שנים בריאים לאחר שעשו שינוי מהותי בחייהם, אני לא יכול להתעלם מהסיפור שלהם !!! העובדה שגם אתה לא מדבר על טיפול בגורמים, אלא רק בסימפטומים, עצובה בעיני... מערכת החיסון שלנו היא חזקה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ואנשים עומדים בתנאי קיום קשים מאוד והיא עדיין לא קורסת אבל מספיק ש"נבגוד" בעצמינו מנטלית לאורך מספיק זמן כדי שהיא תתחיל להחלש.... ואם אתה שואל כמו אחרים ומה עם ילדים שחולים במחלה, אז תשובתי היא פשוטה, היא שמערכת החיסונית שלהם בתהליך בניה והיא עדיין פגיעה (גם אם בעלת יכולת ריפוי גבוהה יותר) - "יורשים" מאיתנו גם את המטען הגנטי וגם המנטלי ולפעמים "אבות אכלו בושר ושיני בנים תכהינה"... והאמת שהירושה המנטלית היא הירושה הקשה יותר. שים לב שכל פעם שאתה נתקל בתסמונת כלשהיא שלא יודעים את סיבותיה ושמאובחנת ע"י שלילת כל האופציות הידועות הרפואה נוקטת באגרסיביות לדיכוי הסימפטומים, אני "חטפתי" CTS, שני ילדיי חלו ב PFAPA + אלופסיה אראטה והוצע לי ניתוח בכף היד ולילדי סטרואידים והזרקה לקרקפת... בחרתי בכל המקרים האלה בטיפול תומך למערכת החיסונית, אצלי בהרפיה ופעילות תנועה רכה, אצל ילדיי באסטרגולוס ל PFAPA + קרם טבעי לגירוי הקרקפת לטיפול באלופסיה אראטה וכולנו החלמנו יפה. מציע לך "להרחיב" אופקים גם למשמעויות היותר עמוקות של המחלה, תשמע ותקרא את אניטה מורז'אני ("מתה להיות אני") https://www.youtube.com/watch?v=MVN5SrnUOR4 והספר http://opus.co.il/product_info.php?products_id=1106 ואני שמח לצטט מתוך תשובת אניטה מורז'אני לפונים אליה (שדווקא היא לא חושבת שהבעיה היא בהכרח בסוג הטיפול): "אם הפנייה שלך היתה ביחס למחלה או לעניין בריאותי שנוגע לך או לאהובייך, אני רוצה להתחיל באומרי שלמרות שאני לא במקצוע הרפואה ולא יכולה להגיב על טיפולים עבור כל בעיה רפואית, אני רוצה שתמיד תזכור את זה: אהוב את עצמך ללא תנאים! לא משנה איזו מחלה יש לך, או באיזה טיפולים תבחר, אם טבעי, הוליסטי או קונבנציונאלי, הדבר החשוב ביותר הוא להרגיש שאתה בוחר לטפל במצב שלך מתוך אהבה, מתוך כבוד לחיים, ולא ממקום של פחד! תמיד תראו את עצמכם כמושלמים וטובים, ותשימו לב לרגשות שלכם ותמיד תבחרו לעשות מה שמביא לכם שמחה, במקום להגיב לפחד! בחרו בפעולות שמקדמות אתכם באהבה אל השלמות והבריאות, במקום פעולות שנלקחות מתוך פחד כדי להרחיק אתכם ממחלה. אל תעשה שהחיים שלך יהיו על המחלה. תחיה את החיים בשביל השמחה שבחיים."

לצערנו, מערכת חיסון, גם כזו שמתפקדת היטב, הרבה פעמים לא מצליחה למנוע סרטן וגם לרוב לא מספיקה כדי לרפא סרטן. דווקא הזכרתי את החשיבות בטיפולי גופנפש. אני ממש לא ממעיט בגורמים הנפשיים שקשורים למחלה. אם כי הם לא ממש מסבירים את העלייה באחוזי הסרטן מ-1900 לימינו. הגורמים הנפשיים שלטענתך משחקים תפקיד משמעותי כל כך בהיווצרות של מחלות אונקולוגיות היו קיימים גם בתחילת המאה ה-20. גם אז, אנשים חוו בעיות כלכליות, אובדן, סטרס, אכזבות משברים נפשיים מסוגים שונים וכו'. אני בהחלט חושב שצריך לטפל בגורמים נפשיים שעשויים היו להוות טריגר למחלות בכלל ואונקולוגיות בפרט. אני מודע מקרוב לדפוסים של התפתחות מחלה אונקולוגית זמן יחסית קצר אחרי אובדן אדם יקר, או שברון לב מאהבה נכזבת, או פשיטת רגל כלכלית, עצבות ודיכאון ועוד ועוד... אבל, לחשוב שכשלמישהו יש מחלה אגרסיבית, אפשר לשים את כל המשקל הטיפולי על מציאת הגורמים הנפשיים והסרתם, וחיזוק מערכת החיסון באמצעות אסטרגלוס, פטריות רפואיות כאלה או אחרות וסיכויי ההחלמה כמעט מובטחים, זה מניסיוני נאיבי לחלוטין. לא עומד במבחן המציאות. לעיתים כדי להשיג קצב התקדמות מהיר של מחלה אגרסיבית נחוצים גם חומרים שהם בעלי פעילות דיסטורטיבית (distortive treatments), כלומר שאינם חלק מהביוכימיה הטבעית של גופנו. אחרת המחלה בהחלט עלולה להשיג במירוץ. הטיפול הקורקטיבי בעיקר הגופני וגם הנפשי החשוב כל (corrective treatment), גם תורו יגיע, והרבה פעמים גם ניתן לשלב. אני סיימתי. זכותנו לא להסכים זה עם זה. גם זה בסדר. אור ואהבה

כמו שאמרת "אור ואהבה" לטעמי, ההנחה שלך שמחלה היא אויב של הגוף או שהגוף תוקף את עצמו שגויה ןפה מתחילה הבעיה בחוסר האמון בגוף המופלא שלנו חוסר אמון שמחליש את הגוף ואת יכולתו להשתקם ובתורו יוצר אמונה שמגשימה ומוכיחה את עצמה (תקרא את ליפטון - "הבילוגיה של האמונה") ולא הזכרנו את התופעות המופלאות שהכח הנפשי מחולל במצב של היפנוזה, אנסתזיה ותגובות פיזית (כווייה ממטבע...) ואפילו ביולוגיות... ולדידי, אני מעדיף לחיות פחות זמן אבל עם שקט ושלווה נפשית, בחיים של אהבה ושמחה מרגע לרגע מאשר לחיות עוד טיפה ולהיות בפחד שהגוף שלי ימית אותי... ועדיין, גם אתה לא קראת את המאמר של אנדריאס מוריץ ;-)

תיקון טעות

שלום, אבי אובחן עם גידול בראש לבלב. לאחר תחילת הניתוח (וויפל) ולאחר כ-3 עצרו את הניתוח עקב הסננה של שורש המזו. מאז התחיל אבי בטיפול הומופאתי בעת ההמתנה לכימותרפיה. להפתעתנו הרבה, ירד CA 19.9 מערכים של 1274 ל 313. גם הגידול שהוגדר ע"י ERCP בגודל שבין 2-3 ס"מ, נראה בסיטי האחרון בגודל של 1-2 ס"מ. לא נצפו גרורות. כמו כן חזר מרקר ה CEA לנורמל. אנו מתלבטים האם כדאי לדחות את תחילת טיפולי הכימו ולהמשיך בהומופאתיה. הפרופ' המטפל אומר שאין דחיפות להתחיל בכימו אבל לא נותן התייחסות ברורה לממצאים באומרו שהגידול נמצא וחייבים לבצע כימו. האם ישנה משמעות לירידה שציינתי?

האם בכל זאת בוויפל הוצא חלק מהגידול? או הייתה זו רק פתיחה וסגירה? האם הערך של 1274 היה לאחר הניתוח או לפני הניתוח? אם אכן ה- CA 19-9 היה 1274 אחרי הניתוח (לא לפני), ובניתוח לא נגעו בגידול, או אז אפשר כמעט בוודאות לומר שלטיפול הנטורופתי יש השפעה חיובית. ואם יש לו השפעה חיובית גם בפרמטרים הסובייקטיבים של אביך, כלומר אין הרעה, או אפילו יש הטבה בתפקודו (כאבים, תיאבון, משקל גוף, אנרגיה וכו'), ההגיון הבריא הוא שבשלב זה כדאי לכם להמשיך את הטיפול הנוכחי הנטורופתי. אין מה לבקש ברכה של אונקולוג/ית לטיפול זה. כמעט תמיד היא לא תגיע. האמת שאתם גם לא זקוקים לה. השארו בזמן הקרוב במעקב צמוד אחרי הסמנים, (שכן במקרה של אביך הם די משקפים את מצב המחלה), ועקבו אחרי תפקודו הגופני של אבא (הפרמטרים הסובייקטיביים). אם חלילה הטיפול הנטורופתי לא יספק את הסחורה ותסתמן שוב עליה ב- 19-9 ואו הדרדרות ולו קלה במצבו של אבא, תמיד תוכלו להיעזר בכימותרפיה או טיפול אונקולוגי אחר. זה לא יהיה כמובן חכם לשרוף גשרים עם האונקולוג המטפל והצוות הרפואי. להיפך, בקשו ממנו שימשיך לעקוב מקרוב אחרי אביכם, בין בבדיקות דם, בדיקות ידניות ובדיקות דימות

אכן הערך של 1274 היה לאחר הניתוח וישנם השפעות חיוביות בפרמטרים הסובייקטיביים. אבי עלה במשקל, הוא חיוני יותר, ללא כאבים ותיאבון מתגבר. אכן, אנו לא מקבלים ברכה מהאונקולוגים. אני בדילמה גדולה מכיוון שהאונקולוגים איתם התייעצנו (4 במספר) ענו לבסוף כולם את אותה התשובה. להתחיל בכימו. כמעט כולם הגיבו בביטול לממצאים, למרות שלא יכלו להסביר אותם. חשוב גם לומר שבמהלך כמעט חודשיים מאז הניתוח ולאור תוצאות סיטי, לא הייתה כלל התפתחות בגידול ולא נמצאו גרורות. נראה שניתן לזה עוד מספר ימים (האונקולוגים די שכנעו את אבא) ואז נתחיל כימו...

המשותף לכל הארבעה זה שהם כולם אונקולוגים והם כולם בוגרי אותה אסכולה. מצבו של אבא משתפר על הטיפול הנטורופתי, והם רוצים לחבל? למה? ומה הם יגידו כשהגידול יפתח עמידות לכימותרפיה, יעבור מוטציות, יהפוך לאלים יותר? מה הם יגידו כשהכימותרפיה עצמה תזרוק אולי תאים שיתנתקו מהגידול המקורי למחזור הדם (CTC), ואלה יפתחו אולי גרורות באברים מרוחקים כמו כבד וריאות? או אז הם ירימו ודאי ידיים ויגידו שהם מצטערים והם עשו את כל שיכלו לעשות. יש לאבא איכות חיים טובה כרגע. הוא לא סובל, אין לו תופעות לוואי, להיפך, מצבו משתפר. למה למהר ולקלקל את זה? שלא תבין אותי לא נכון, לצערינו, עם כל החסרונות של תרופות כימותרפיות, עדיין יש מקום לטיפולים כימותרפיים באונקולוגיה. נכון שעקב בצד אגודל, מתקדמים ועושים SHIFT לאונקולוגיה פחות רעילה (אמונותרפיה), אבל מכאן ועד זניחת הטיפולים הכימותרפיים המרחק עדיין גדול. אבל, וזה אבל גדול, שארבעה אונקולוגים, שכולם נוכחים כי עפ"י כל הפרמטרים, מצבו של אביך משתפר ללא כימותרפיה, מתעקשים שהשפן שיש להם מתחת לכובע הוא יפה יותר, לבן יותר, גדול יותר, כשבתוכם פנימה הם יודעים שזה לא כך...זה מקומם! בשורות טובות ב"ה

יפה כתבת ד"ר נירית. מעורר הערכה.

ד"ר נירית שלום, ראשית, תודה על תשובתך האמיצה שענית לי בפורום. המרקר 19.9 ירד מ 1271 ל313 ובבדיקות היום המשיך לרדת ל 172. המרקר CEA ירד מ5.65 ל 4. ההמוגלובין עולה בעקביות וכרגע עומד על 12.6. הבילורובין טוטאל בנורמל והדיירקט קרוב לנורמל. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. כולם מנפנפים אותנו בביטול ואפילו לא מוכנים לתת CT נוסף. למעשה אנחנו כבר מאושפזים לקראת תחילת טיפול.. מה עושים? אנחנו אובדי עצות... רועי

כל הכבוד ד"ר ירום תשובה בהחלט אמיצה ! רק הערה קטנה... השמרנות היא מפלטם של המקובעים והמפוחדים, התגליות הגדולות שמורות לאלה ששמים לב לאותם "אנקדוטות"\אנומליות חריגות ומשקיעים בהם את כל מרצם... כך גילה פלמינג את הפניצילין שאתם כל כך אוהבים להשתמש בו....

בס"ד שלום רועי, איזה טיפול הומופאתי אביך היקר קיבל ? אנא, אנו זקוקים לו מאוד !!!

אשמח גם לדעת איזה טיפול הומואפתי אתם מקבלים בבקשה נשמח חהכוונה ושם של המטפל/ת אשמח חנבות עם אבא שלי. תודה רבה ובריאות לכולם

שלום. שאלתי בפורום אחר ולא קיבלתי התיחסות. קראתי או ראיתי כתבה שבארה"ב השתילו לבלב של חזירון אשר לאימו (אם חזירה) השתילו משהו מהחולה. לפי הכתבה הלבלב נקלט היטב ךלא צורך אפילו בתרופות נוגדות. אבקש לדעת אם נכון הדבר והיכן אוכל לקבל פרטים מדויקים. אני עושה זאת למען חברה משה

1. כשבית החולים קבע שלאמא יש סרטן, באונקולוגיה נתנו תור לעוד 23 ימים. מה אמור לעשות חולה בסרטן הלבלב שכשהוא מתפרץ הוא מהיר מאוד (אמא נפטרה יומיים לפני התור! ניסינו להקדים את התור בכל דרך ולא הצלחנו ובעיקר התייאשנו על סף אובדן השפיות). האם זה לא מסוכן שאין ניסיון אפילו להאריך חיים ולנסות לפחות לטפל בסרטן? מה הערך של האשפוז בבית החולים כמו פנימית ב' ללא אונקולוגיה לחולי סרטן מהיר שכזה? האם מדובר בברירת מחדל ומוכרח להיות שילוב בין השניים?

נירית היקרה, תודה על תשובתך המהירה. אמא הייתה אשה אצילית ומרשימה, קרן אור של שמחת חיים ואהבת החיים. מהי הבדיקה היעילה והמומלצת לגילוי מוקדם של גידול במערכת העיכול ואיך ניתן לקבל הפנייה אליה כשחודשים ארוכים אין כאבים, חולשה, עייפות והבנאדם מתפקד רגיל לחלוטין רק עם ירידה במשקל לא ברורה?

אסף, קבל את תנחומי למות אימך אין בדיקות סקר לסרטני מערכת עיכול, כמו גם לרוב מחלות הסרטן למעט שד ומעי גס. ירידה בלתי מוסברת במשקל (cachexia), הייתה צריכה לשמש נורית אזהרה. במקרה של סרטן לבלב במצב מתקדם כמו שהיה לאימך (הלכה לעולמה פחות מ-3 מזמן האיבחון), לא היה אפשרי לעשות הרבה, עם כל טיפול שהוא. אימך לצערינו הייתה כבר במצב סופני בזמן האבחנה. שלא תדעו צער

תודה על התגובה המהירה. הירידה הבלתי מוסברת במשקל אכן הדאיגה מאוד את רופאת המשפחה. אמא באה אליה באפריל. בבדיקה גופנית שערכה על אמא לא נמצא משהו מחשיד והיא החלה בבדיקות. בדיקות דם גילו סכרת חדשה ואמא פעלה לפי הנחיות הרופאה (לא ידענו שסכרת חדשה בגיל כזה זה הפרומו לגידול אלים במערכת העיכול). אחרי חודש וחצי של בדיקות היא נשלחה לפט סיטי. אחרי שבועיים התוצאות - הרופאה שלחה למיון. ארבעה ימים במיון בבילינסון. הם בדקו שוב ושיחררו אותה לשבועיים שיגיעו תוצאות הבדיקות שלהם. היא שוחררה שהיא מתפקדת רגיל לחלוטין ואוכלת רגיל לחלוטין. לקראת סוף השבועיים בבית החלו כאבי נשימה וקשיים בהליכה. בית החולים אבחן שזה סרטן ושלח אותה הביתה עם תור לאונקולוגיה לעוד 23 ימים. שבוע וחצי אשפוז בבילינסון והגיע הקביעה- סרטן הלבלב עם גרורות בכבד ובחלל הבטן. מאוד מפושט. היא נשלחה הביתה בהמתנה לתור באונקולוגיה. כעבור פחות מ48 שעות של אשה חולה בבית שחייבת לקבל טיפול החזרנו אותה לבית חולים. ובבית החולים החלה מקהלת "זה סרטן לבלב אין מה לעשות" כעבור 4 ימים, סוף יולי, אמא נפטרה. עכשיו נשאלת השאלה :אם כולם תיפקדו לפי הפרוטוקול אז איך, למען השם, אפשר לגלות מוקדם את המחלה השטנית הזאת כשבמקרים רבים אין כאבים בכלל ובטח שלא כאבי גב או צהבת ? זה גזירת גורל וזהו? 500 משפחות בישראל נהרסות מדי שנה מסרטן הלבלב ועוד כמה מאות מסרטן הקיבה ואין מה לעשות? וצריך להשלים עם זה וזהו כי זה דרכו של עולם?

בדיקה ידנית, למעט אם יש מיימת או כבד נפוח לא ממש תחשיד לסרטן. דוקא השילוב של סוכרת עם ירידה בלתי מוסברת במשקל, מחשידה הרבה יותר, ויתכן שהיה מקום לקחת סמנים כמו: CEA ובעיקר CA19-9. במידה ואלה היו מתגלים כגבוהים היה מקום ל- ביצוע בדיקת דימות, ואולי ביופסיה. מכל מקום, המחלה של אימך הייתה ככל הנראה מאוד אגרסיבית ומתקדמת כך שגם גילוי של 2-3 שבועות מוקדם יותר (ובהחלט יתכן שכבר באפריל היא הייתה גרורתית) לא היה מאוד משנה את התוצאה הסופית המצערת. סרטן לבלב דקטל קרצינומה גרורתי אינו בר ריפוי. טיפולים כאלה או אחרים יכולים רק "לקנות" מספר חודשים (במקרים יוצאי דופן עד שנתיים פלוס מינוס). זה סרטן אלים הנוטה לפתח מהר יחסית עמידות לתרופות כימותרפיות. גילוי מוקדם יכול להיות משמעותי בעיקר כשהמחלה מקומית בלבד ונתיחה (ללא גרורות ולא עוטפת כלי דם). במצבים אלה 20% שורדים 5 שנים לאחר הניתוח (ואחוז גבוה יותר אם אין מעורבות של בלוטות לימפה). ביתר המנותחים המחלה חוזרת. לצערינו, מחלה קשה!!!

הצטערתי לשמוע על אימך. אולם לגבי "פספוס" התור (המתנה של 23 ימים) אולי הרוויחה. חיה אולי פחות כמה חודשים, אבל לא נאלצה לסבול את הכימו... יהא זכרה ברוך

שלום ד"ר.בן 69 לאימי זל היה סרטן לבלב.הופניתי לבדיקת גסטרוסקופיה לברור.בינתיים עשיתי אם אר אי בטן עליונה ואמצעית בעניין הכליות ונמצא כי הלבלב תקין.האם תוצאה זו מספקת.תודה

לדר נירית ירום שלום תודה וברכה על תשובתך הענינית והמלומדת!

שלום ד,ר נירית ירום כפי שכתבתי לאימי היה סרטן הלבלב ולאבי היה סרטן הערמונית.למה את מתכוונת ביעוץ גנטי בכדי לשלול סרטן הלבלב? תודה מראש

שלום רב, לבן משפחה קרוב, מצאו גוש סרטני בלבלב באוגוסט 16, שהתפשט לדרכי המרה ולמעי הדק. עבר ניתוח וויפל, ומאז קיבל טיפול כימו בתרופת ג'מזר. עכשיו שוב ירד במשקל - 7 ק"ג בחודש ומרגיש שוב כאבים בבטן. למקרה שהגידול חזר, ולא ניתן שוב לנתח, מה מומלץ ? איך ניתן לקבל טיפול בתרופה ביולוגית? איזו חברה מומלצת יותר לבדיקה גנטית ו"תפירת" תרופה ביולוגית? בתודה מראש, שי

אני רק רוצה להבין mri בטן כללי לא יזהה בעיה בלבלב ובדרכי המרה? אני סובלת מכאבי בטן עליונים ממש איפה שהקיבה שמקרינים לגב... עברתי בדיקות דם כולל אנזימי לבלב שיצאו תקינים. אולטרסאונד בטן תקין. בדיקת נשיפה להלקטיבטור תקין. אני עוברת עוד כמה ימים בדיקת גסטרוסקופיה... במידה והיא תצא תקינה האם לדעתך יש צורך בmri כללי או mrcp?

שלום רב, רציתי לדעת האם mri בטן בודק באותו דיוק את דרכי המרה והלבלב כמו mrcp? אם כן מה הסיבה שיש בדיקה מיוחדת ללבלב ודרכי המרה(mrcp)?

שלום רב תיאור - כאב ברום הבטן שמקרין לגב אשר נמשך מס ימים בודדים בלבד(4-5) ואז נעלם... ולאחר חודש שלם ללא כאב הוא פתאום חוזר בשנית כאב הבטן (שוב רק מס ימים) ואז נעלם בשנית, האם זה התנהגות אופיינית לכאב הבטן של סרטן הלבלב? האם הפוגה של חודש ימים ללא כל כאב בין התקף להתקף אופייני? תודה

שלום, עברתי לפני חצי שנה ניתוח וויפל וכעת מטופל פעם בשבוע בכימו. "גמזא" כטיפול מונע. תופעות הלוואי מלוות בחום קל בחילות למשך כ 3 ימים ושינה ביום. לאחרונה יש לי ירידה דרסטית בבדיקת דם בערךplatelets שהגיע ל- 56 נקודות כשהמינימום הוא 150. כמובן שלא נתנו לי טיפול והורו לי להמתין עד שהתוצאה תעלה לפחות עד 80. שאלתי אליכם היא -האם ישנה אפשרות להעלות בעזרת תרופה כלשהי את תוצאות הבדיקה או אוכל מיוחד (אמרו לי לאכול אגוזי מלך ובשר אדום וכבד בקר). מה אפשר לעשות חוץ מלשבת ולהמתין ש platelets יעלה? תודה, שמואל.

שמואל, לגבי הטסיות, ממליץ על אכילה יומיומית של מרק מוח עצם. המדובר על עצמות בקר מלאות במוח עצם. 7-8 עצמות ירקות שורש (בצל, בטטה, מעט תפ"א, שורש סלרי וכד') גריסי פנינה (יסמיכו את המרק) תבלינים ומלח ופלפל אחרי שמגיע לרתיחה על הגז, להכניס לתנור שחומם מראש (115-120 מעלות צלסיוס) לבישול ארוך של כ-3 שעות. אחרי הבישול, אם יש עדיין עצמות שמוח העצם לא השתחרר מהן, לדחוף החוצה בעזרת מזלג או סכין. מוח העצם יעלה את הטסיות דם. בנוסף, יכול להשתמש בתוסף של שמן כרישים (shark liver oil) מעבר למרק זה, לא ממליץ על אכילה נוספת של בשר או עוף. דגי ים זה בסדר. שא ברכה

שלום לך נירית, הייתי רוצה להבין כיצד ניתן לבצע בדיקות\אבחון מוקדם לסרטן הלבלב, בברכה, אילן

ד"ר שלום רב, מבקשת להתיעץ: לאימי בת 86 נימצא בסיטי בטן ואגן: גידול של הלבלב ופיזור מישני נרחב לכבד, כמו כן פגם מילוי בעורק סיגמנטארי ואחד בתת סיכמנטרי , קישרית ב RML וב RLL מוארכת בקוטר של 8 מ"מ. קישרית זעירה ב LUL בקוטר 3 מ"מ. בקע סרעפתי מכיל קיבה השלד הגרמי, רקמות רכות ובטן עליונה ללא ממצא גס. כמו כן PE מימין, קישריות בריאות שיתכן ומיצגות פיזור מישני. החלה טיפול בCLEXAN. יש לציין שהכל החל בירידה במישקל, כאבי גב חזקים וחוסר תיאבון, שכחה לסירוגין. בבדיקות מעבדה נימצאו תיפקודי כבד גבוהים, סוכר 130 .שאר הבדיקות דם בגדר הנורמה. יש לציין שאימי אינה נוטלת תרופות באופן קבוע , ופרט לממצאים הללו ועבר של למעלה מ30 שנה בה חלתה בסרטן השד שכללה כריתה כולל בלוטות ומעקב – הכל היה בסדר עד לאחרונה(כפי שהצגת). הסרטן בלבלב הוא בגוף הלבלב. קראתי המון חומר בנושא והבנתי שהפרוגנוזה אינה טובה, ובכל זאת מבקשת לשאול מה היית ממליץ לנו להמשך טיפול? האם נכון כירורגיה?האם נכון כימוטרפיה? האם נכון טיפול פאליאטיבי? מה היית ממליץ לנו? אנו רוצים את הכי טוב בשבילה ונאלמים דום. חיכינו המון זמן עד לסיטי ואחר כך עד לקבלת פיענוח. אנא יעץ לנו- בברכה יערה7

שלום וברכה. רציתי לדעת האם insulinoma neuroendocrine tumor of pancreas הוא ממאיר או שפיר? PNET,functional, grade 2 insulin-producung, 3.7in largest dimention, cofined to pancreas. up to 2mf/10hpp perineural and vascular invasion identified. תודה.

שלום רב גילו אצל אחותיבאמצע שנות הארבעים לחיה דלקת בלבלב, שלאחר מכן נאמר לה שזה גידול והיא החלה טיפולים כימותרפיים, שאלותי הן:א. האם המחלה הזו היא תורשתית ובעלת נטייה גנטית? ב. האם החולשה הפיזית ומערכת חיסון לקויה ואולי מתח תמידי שהיה לה ברבות השנים יכול להעיד כי הגוף ידע כבר להזהיר אותה לכך?, ג. האם ישנם תוספי תזונה מסויימים מנסיון שיכולים לעזור בחיזוק המערכת החיסונית, כמו עשב חיטה, ספירולינה ועוד? אשמח מאוד לתשובה איתי

שלום ד"ר ירום, אמי בת 63, ולצערנו פגשה את הסרטן בפעם השניה בחייה במרץ 2015 (פעם הראשונה הייתה לפני 8 שנים - סרטן השד), כיום יש לה סרטן לבלב עם גרורות לכבד, כליה, תריסריון ומעי. היא עברה קו ראשון של סבב טיפולים בכימותרפיה בשם Folfirinox שלא הוכיח יעילות. וכיום מטופלת בקו שני בכימותרפיה: Gemzar + Abraxane. תוצאות BRCA1 ו-BRCA2 שליליות. הסיטי האחרון מראה על עצירה כמעט מלאה של הסרטן לבלב ושל הגרורות למעט גרורה אחת בכבד אשר גדלה באופן משמעותי ל-1.1 ס"מ. בתשובת הסיטי האחרונה מציינים 5 גרורות בגדלים של 14מ"מ (סגמנט 4 תחתון) , 1.1 ס"מ (סגמנט 5 עליון) , 13 מ"מ (סגמנט 3 - גורם להרחבה של דרכי המרה בסגמנט 2-3), 12 מ"מ (סגמנט 8) , 9 מ"מ (סגמנט 2 עליון). לצערי לפני מספר ימים חלו לה כאבים עזים מאוד באמצע החזה התחתון, בטן תחתונה (בעיקר בצד ימין) ובאמצע הגב. היא הייתה מאושפזת מספר ימים לבדיקות בהם חשדו לאירוע לבבי, כיב קיבה (אולקוס) או חסימה בדרכי העיכול. היא ביצעה ERCP והבדיקה יצאה תקינה - כלומר לא מצאו שום חסימה. לא היו שינויים בא.ק.ג במשך מס' ימים. תוך כדי הבדיקה נאמר כי לא מצאו כיב קיבה כלשהו (אך היא עדיין לוקחת כדורים נגד אולקוס). היא ביצעה גם סיטי אשר הראה את אותן תוצאות בדומה לסיטי הקודם שבוצע חודש לפני כן. הכאבים עדיין ממשיכים אך לעיתים רחוקות יותר. כשיש לה כאבים היא לוקחת משככי כאבים חזקים להקלה. בבדיקות הדם יצאו מספר מדדים חריגים: Bilirubin -Blood, total 6.08 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 1.52) Bilirubin -Blood, direct 3.81 SGOT (AST) -Blood 289 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 658) SGPT (ALT) -Blood 129 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 229) LDH -Blood 314 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 644) Alkaline Phosphatase - Blood 1012 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 452) נשמח לדעת מהי לדעתך הסיבה לשינויים במדדים ולכאבים העזים? ומהי דעתך לתרופה בשם סלקוקס אשר המליצו לנו לקחת יחד עם הכימותרפיה ליעל את הטיפול? האם יכול לפגוע? האם לדעתך יש טיפול אלטרנטיבי מומלץ? האם ניתן לנתח את הכבד בלבד ולהוציא גרורה אחת בלבד? תודה מראש גיא

לאמא בת 85 נמצא לאחר בדיקת ct תתמ בלבלב . מסה בקוטר עד 25 ממ בראש /זיז אונצינטלי של הלבלב . המסה היפודנסית ב NCCT. חוץ מזה מצבה מצויין ומרגישה טוב . אין לה שום תופעה או שינוי . הגיע לבית חולים בגלל בילירובין 2.42 שהתגלה בבדיקה שגרתית . הוחלט לא לבצע בדיקות נוספות ולא לנתח בגלל הגיל. שאלה: יכול להיות גם אפשרות שזה לא סרטן?

שלום, אבי חלה בסרטן ראש הלבלב לפני שנתיים וחצי בשלב 1 ועבר בהצלחה ניתוח וויפל ואחר כך טיפול בגמזר. לפני הניתח הסמן CA-19 היה 90 ואחרי סיום הטיפולים - 12 ברצף כל שבוע, ירד לנורמה. מאז היה בריא שנתיים. לפני חצי שנה הסמן התחיל לעלות וסביב ה 80 הופנינו על ידי האונקולוג לבצע PET CT. עליי לציין שאבי מרגיש מצויין. בבדיקה נמצא גדול חוזר במיטת הניתוח. הומלץ טיפול חוזר בגמזר. נאמר לנו שלא מנתחים יותר את הלבלב. בתחילת הטיפול הסמן היה על 900. היום אחרי 8 טיפולים הסמן ירד ל100. הרופא המטפל אומר שהגמזר יעילה ושימשיך את הטיפול עד שהסמן יירד ובמקביל יש לבצע בדיקת CT PET חוזרת. הרופא מתלבט לגבי הקרנות. מה דעתך? כמה נסיון יש היום בהקרנות לאזור הזה של הלבלב? תודה

בעלי אובחן כסובל מתהליך ציסטי בלבלב בעקבות CT בטן שנעשה לברור של קרישיות יתר בעקבות תסחיף ריאתי מאסיבי. הוא בן 49 עד לפני חודש בריא לחלוטין, עוסק בפעילות גופנית. הופנה לביצוע MRI בשאלה של תהליך ממאיר או שפיר בכל זאת. מה הסיכוי שתהליך שפיר יגרום לקרישיות יתר?

אמי בת 65, במהלך כשנה הייתה בברורים של כאבי בטן ותחושת חומציות תמידית בפה, בבדיקה אחרונה התגלה אצלה סרטן הלבלב(בגוף הלבלב). האם יש קשר בין חומציות שהרגישה לסרטן הלבלב? הייתה מועמדת לניתוח, אך לא נותחה, בעקבות גילוי גרורות. כעת החלה בקבלת כמותרפיה, פעם בשבועיים למשך 3 ימים. לדבריהם של הרופאים כעבור 3 חודשים אמורה לעשות CT ויחליטו לגבי המשך טיפול. מה המטרה של ה-CT? הרי לא ב-MRI, ולא ב-CT, לא ראו גרורות? מה דעתך על הטיפול הכימי? מה עוד יכול לעזור לאמי? טיפול אלטרנטיבי?תוספי מזון? פטריות סיניות? אשמח לכל עזרה אפשרית!!!

תשאירי מייל ואנסה לעזור. ישנה מטופלת בצפון שחייה מספר שנים עם סרטן לבלב. מטופלת רק בצמחי מרפא.

אנא פרטים

בס'ד יש לי היסטוריה משפחתית קרבה ראשונה של סרטן לבלב. בביקורי האחרון בארה'ב נערכה לי בדיקת a.m.a.s זו בדיקה לא ידועה שבודקת המצאות חלבון מליגנין בגוף. הרופא המרכז את פעילות המעבדה בארץ מנוע עי' משרד הבריאות מלעסוק ברפואה!!!!! אי לכך אבקש התיחסותך לבדיקה. למעבדה קוראים oncolab והיא בבוסטון אתר המעבדה oncolabinc.com